האם ניתן לגרום לסלידה מעישון? מחקר בדק

מחקר שנעשה בקנדה מבקש לבדוק שיטות טיפול חדשות לסיוע למעשנים להפסיק לעשן. במחקר ניסו החוקרים למצוא את המבנים במוח האדם אשר גורמים למשיכה לניקוטין וכן את המבנים אשר עשויים ליצור תחושה של סלידה מניקוטין.

עישון בדרך כלל לא מגיע לאנשים באופן טבעי, אפשר להגיד שזהו ״טעם נרכש״. לרוב, ניסיונות העישון הראשונים של אנשים הם לא נעימים וישנה אף תחושה של גועל. במחקר שנרצה לספר עליו, ניסו חוקרים למצוא את תחושת הגועל הזו על ידי בדיקת הפעילות המוחית. המשיכו לקרוא ולמדו על עוד על הנושא – האם ניתן לגרום לסלידה מעישון?

מהו ניקוטין?

ניקוטין מצוי בעיקר בצמח הטבק והוא אלקלואיד וסם פסיכואקטיבי ממריץ. ניקוטין הוא למעשה החומר הפעיל שנמצא במוצרי הטבק, למשל בסיגריות ובסיגרים. ניקוטין למעשה נמצא גם בצמחים נוספים, כמו עגבניות, חצילים, תפוחי אדמה ופלפלים ירוקים.  ההשפעה של ניקוטין על גופו של האדם יכולה להשתנות מאדם אחד לאחר והיא תלויה בכל מיני פרמטרים, כגון תזונה, גיל ועוד.

לעיתים ישנה מחשבה שגויה שמה שמסוכן בסיגריות הוא הניקוטין אבל זה לא באמת נכון. הנזק העיקרי אשר נגרם עקב עישון קשור לחומרים אחרים שנמצאים בסיגריה, אך, ניקוטין הוא חומר ממכר והוא גורם לכך שהגמילה מעישון סיגריות נעשית יותר קשה. מחקרים קשרו את הניקוטין למחלות לב ולמחלות כלי דם, אך עדיין יש קושי לבודד את ההשפעה של ניקוטין בפני עצמו על מחלות אלה.

איזו השפעה יש לניקוטין על המוח האנושי?

כמו סמים פסיכו-אקטיבים אחרים, לניקוטין יש השפעה על המוח. במחקר שנעשה על עכברים, מצאו החוקרים כי לניקוטין יש מנגנון דומה למנגנון של מורפין והרואין, בכל הקשור להתמכרות. במחקר, מצאו החוקרים שבעכברים שקיבלו ניקוטין, נרשמה עלייה בחלבון CREB שהוא החלבון שמקושר להתמכרויות. בנוסף, החוקרים עשו שימוש בתרופה הנקראת נלוקסון, זוהי תרופה אשר נרשמת לאנשים שהם מכורים לסמים (קרי: נרקומנים) באירועים של מנת יתר. במחקר הם מצאו שנלוקסון חסמה בהצלחה את ההתמכרות של העכברים לניקוטין.

מכך הסיקו עורכי המחקר שיכול להיות שתרופות אשר יכולות לחסום אופיאטיים עשויות להיות מועילות גם לאנשים אשר מנסים להיגמל מעישון. נקראה שלניקוטין יש שתי השפעות על המוח שלנו – השפעה של עונג והשפעה של סלידה.

ההשפעות הסותרות של הניקוטין על המוח

כפי שציינו, הניקוטין גורם גם לסלידה וגם לעונג, ובמחקר שנעשה בקנדה, באוניברסיטת טורונטו, ציינו שלניקוטין ישנה גם השפעה על שני סוגי תאים במוח באיזור אשר אחראי על העונג, האחד מפריש דופמין והשני מפריש GABA, שהוא המוליך העצבי. המחקר נעשה בעכברים ובאמצעות הנדסה גנטית החוקרים מחקו את הקולטנים לניקוטונים במוח של עכברי המעבדה.

המסקנה מהניסוי הייתה שהתאים שמפרישים דופמין הם אלה אשר מספקים את תחושת הסלידה מניקוטין, אולם, כאשר ישנה כבר התמכרות לניקוטין, מתפתחת תלות וזה עשוי להעלות תחושה של עונג וכאשר יש מניעה מקבלת ניקוטין תיווצר תחושה של סלידה. עוד מצאו החוקרים שהתאים המפרישים GABA הם אלו אשר מספקים את תחושת העונג מניקוטין.

התמכרות לניקוטין

מתוצאות המחקר, ציינו החוקרים, שכאשר יש אצל האדם מצב של התמכרות משתנה במוח שלנו מערכת המוטיבציה. יש רצון להשתמש בחומר וזה גורם לנו לתחושות טובות וכאשר עולה בנו תחושה לא טובה, עקב מחסור בחומר, אנחנו רוצים להשתמש בחומר שוב בשביל להיפטר מהתחושה הרעה.

נשמע מוכר? – כן, זה ממש כמו סמים ממכרים אחרים שאנחנו מכירים. איך ניקוטין בהשוואה לסמים אחרים? נראה ש-32% מהמשתמשים בניקוטין יתמכרו אליו, זאת לעומת 23% מהמשתמשים בהירואין אשר יתמכרו להירואין.

אם כך, האם ניתן לבנות תכניות גמילה מעישון המבוססות על יצירת סלידה מניקוטין?

החוקרים של המחקר חושבים שבזה שהם הצליחו לגלות את הקשר של הדופמין של ה-GABA ולסלידה ועונג מניקוטין יוכלו לעשות שימוש בכדי לסייע למצוא טיפול מוצלח יותר לגמילה מעישון.  מעניין לדעת שלחוקרת המובילה של הניסוי, טיירן גרידר, יש זיקה אישית למחקר הקשור לניקוטין וההשפעות שלו עלינו. גרידר איבדה את אביה בשל מחלה הקשורה לעישון ומתוך ששת בני משפחתה, היא היחידה שאינה מעשנת. היא ציינה שאם נוכל לגרות את תחושות הסלידה והגועל מעישון אצל מעשנים ייתכן ונוכל לגרום להם לקשר עישון עם תחושות של גועל וזה עשוי לגרום להם להימנע מעישון.

אולי יעניין אותך גם:

הרעלת ניקוטין בהליך גמילה מעישון