יש כאלו שמתפתים להאמין כי תופעת העישון חלפה לה, אבל זה לא נכון. בישראל, נכון לשנת 2017 חמישית (כ-20%!) מאזרחי המדינה מעשנים, וכ-50% מהתלמידים ניסו סיגריה כבר בגיל 13, וזה נתון מטריד מאוד. במילים אחרות, גם אם אנחנו בכיוון הנכון להיפתר מהסיגריות, זוהי אחת התופעות הנפוצות והמזיקות ביותר.
רוב האנשים מודעים לכך שהעישון מזיק מאוד ופוגע בהם, אך מעטים מצליחים להכיל את התובנה כי העישון פוגע בכל מערכות הגוף – ללא יוצא מן הכלל. אומנם לרוב מדברים על הריאות והלב, אך למעשה העישון פוגע בראייה, בחוש הטעם והריח, בפעולת המוח, והוא אף משפיע על ה-DNA, מפריע ופוגם בפעולתו הטבעית, וזו רק תחילת הרשימה.
סיגריות הינן חומר ממכר מבחינה פיזית ונפשית, והתחושה ה"טובה" שהן מעוררות בגוף מערפלת על התובנה והחשיבה הבריאה. עם זאת, מעטים המעשנים שלא רצו או ניסו להיגמל מסיגריות בשלב כזה או אחר בחייהם, ופעמים רבות ללא הצלחה. ההתמכרות לסיגריות, או במילים אחרות – חוסר היציבות בנחישות וההחלטה להיגמל מסיגריות – מעיקה ומעמיסה מבחינות רבות על האדם המעשן.
לא רק סיגריות…
לרוב כאשר מדברים על גמילה מעישון מתייחסים לסיגריות רגילות, אך זה לא תמיד המקרה. גם עישון סמים קלים יכול להיות מצב של התמכרות לכל דבר ועניין. סמים קלים מפתים, מעניקים תחושה טובה, ויכולים להיות כיפיים ומרגיעים. עם זאת, העישון יכול להפוך לעניין שבשגרה, בכמות גדולה או שמרגישה גדולה, ומבלי יכולת להפסיק את ההרגל. במילים אחרות, כל עישון יכול להפוך להיות להתמכרות של ממש.
הקושי של גמילה מעישון קשור באופן הדוק בשני הדברים – בהנאה והסיפוק המופקים מן העישון, ובקושי הקוגניטיבי לקבל את ההחלטה להפסיק לעשן ולהתמיד בכך. בין אם מדובר בסיגריות או בחומרים אחרים, ההתמכרות מפתה ומושכת, וההתמודדות עמה אינו עניין פשוט. לכן יש צורך לעשות סוויץ', לשנות את ההרגלים המחשבות והרגשות סביב העישון, ולקבל החלטה משמעותית.
שיטת הגמילה מעישון של איילת בן ארי
על מנת להצליח להיגמל מעישון, תחילה עלינו להגיע לכדי החלטה חד-משמעית: די. מפסיקים לעשן. לא כי זו בחירה לעשן או לא, אלא כי זו הכרעה שמבטלת בעקבותיה את כל האופציות או השאלות בנושא. לכן זהו תהליך של טיפול קוגניטיבי, תהליך של שינוי תפיסות ועבודה על התמודדות עם הבחירות והמחשבות שלנו.
תחילה נעבור תהליך של בניית סל הגמילה האישי של כל מטופל. לפני שנוכל לקבל החלטה כזו, חשוב להכשיר את הקרקע. להכין את עצמנו מבחינה מחשבתית ולתפוס בעצם מה המשמעות של הבחירה הזו, מה נכלל בה, מה ההשלכות שלה, וכדומה. יש לצייר את התמונה הכוללת של הבחירה להיגמל, אשר קשורה באופן אישי וייחודי בכל מטופל – אין שני נגמלים אשר עבורם זה בדיוק אותו הדבר.
כאשר אנו יודעים ומבינים בדיוק מה הגמילה כוללת, בעצם – ממה אנו נגמלים ואיך, ניתן לעבור להכשרת הקרקע לקראת קבלת ההחלטה וקבלת ההחלטה עצמה: להיגמל. מהי ההחלטה להיגמל בעצם? מה מבדיל בין החלטה לבין תהליך גמילה "אובייקטיבי הנכפה על המטופל? להבין את ההבדל ולהצליח לקבל את ההחלטה זו כבר משימה לא פשוטה.
לאחר שהתקבלה ההחלטה, יש צורך בהבניית היציבות כדי להצליח ולהתמיד בגמילה. זאת אומרת, לא רק להפסיק לעשן באופן נקודתי, אלא באמת להצליח לא לעשן גם לאחר מכן, לאורך החיים. בשלב הזה בשיטת הגמילה של איילת בן ארי, נתמקד בשינוי קוגניטיבי הקשור בקונפליקט. הרי בכל פעם שנתקל בסיגריה או חומר לעישון עלול להופיע הפיתוי לעשן, מתחיל קונפליקט פנימי – האם לעשן או לא, אולי רק הפעם, ומה אם… בתהליך הבניית היציבות אנו לומדים להבין כי מרגע שלקחנו החלטה אין אחורה פנה, במילים אחרות – אין אופציה לחזור לעשן. זו בכלל לא שאלה, לא נושא לדיון, ולכן גם לא נתון לקונפליקט המעצים את הרצון והפיתוי לעשן.
שיטת הגמילה של איילת בן ארי מובנית על ניסיון נרחב בתחום הגמילה, ועבודה עם תוצאות בשטח. התהליך הוא טבעי לחלוטין, ללא תרופות או חומרים אחרים, ומתאים לאנשים חולים וגם לנשים בהיריון.
מקורות מידע נוספים:
Ynet, עישון בישראל: כ-50% מהתלמידים החלו לעשן בגיל 13, תאריך פרסום 31.05.18
Smokefree.gov, “Health Effects of Smoking”
אולי יעניין אותך גם:
גמילה מסיגריות אלקטרוניות: כל הדרכים להפרד מהוופורייזר במקום אחד