הורים רבים חושבים לעצמם: "לי זה לא יקרה", כאשר עולה נושא הסמים בקרב בני נוער. הם בטוחים שהילד שלהם הוא ילד מבית טוב, נמצא בחברה טובה, ושאם משהו יקרה בחיי הילד שלהם, הם יזהו זאת מיד.
אלא שהנתונים מראים, כי נגע הסמים בקרב בני נוער נמצא בכל מקום. בקרב שכבות מצוקה ובקרב "בני טובים", וכי לפעמים, גם הורים טובים ומסורים, מתקשים לראות את הסימנים הראשונים לשימוש בסמים אצל ילדיהם.
מנגד מראים המחקרים כי ערנות של הורים ואיתור מוקדם, יכולים לסייע במניעת התמכרות לסמים בקרב בני נוער ובמניעת ההתדרדרות. להלן מדריך קצר להורים לגבי הסימנים שצריכים להדליק נורה אדומה וחשד לגבי שימוש בסמים.
סימנים לשימוש בסמים
ישנם סימנים שונים באמצעותם הורים יכולים לזהות התמכרות לשימוש בסמים. כל סימן בודד בפני עצמו כמובן אינו מעיד על התמכרות, אולם הצטברות של כמה סימנים, יכולה להדליק נורה אדומה.
סימנים גופניים
עיניים אדומות, חוסר מיקוד בעיניים, ירידה במשקל וחוסר תיאבון, עייפות רבה גם במהלך שעות היום או התקפי מרץ וערנות יתר, חיוורון, רגישות מוגזמת למגע או רגישות חושית מוגזמת אחרת: רגישות לטעם, רגישות יתר לריחות מסוימים.
סימנים התנהגותיים
התקפי זעם או בכי בלתי צפויים או תכופים, ילד שמסתגר שעות רבות בחדרו, ילד שנעדר במשך שעות רבות לא קונבנציונליות מהבית, מצב רוח עוין ותוקפני או לחילופין אפאטי, מאבד עניין בנושאים או אנשים שעניינו אותו בעבר, חסר שקט, שומר סודות, ממציא תירוצים לכל מיני דברים ואולי אף משקר. כל שינוי קיצוני ובלתי מוסבר בהתנהגות שאפיינה את הנער בעבר צריך להדליק נורה אדומה.
סימנים רגשיים
התקפי זעם או בכי, מצב רוח ירוד, אדיש או תוקפני, עליות וירידות חדות במצב הרוח.
סימנים קוגניטיביים
איטיות במהלך החשיבה, חשיבה איטית. הפרעות במהלך החשיבה.
סימנים תפקודיים
חוסר עניין בלימודים, נשירה מבית הספר, היעדרות מרובה מבית הספר, הזנחה חיצונית ואי שמירה על היגיינה, קושי בשמירה על סדר יום תקין מבחינת התעוררות בבוקר, ארוחות מסודרות (לא אוכלים ארוחות מסודרות, אוכלים פחות מבעבר), סידור החדר, השתתפות בפעילויות שנהגו להשתתף בהן בעבר (מפגשים חברתיים או משפחתיים, חוגים וכדומה).
סימנים חברתיים
התבודדות, הסתגרות, ניתוק קשר מחברים מהעבר, שינוי המעגל החברתי, חברים חדשים שמעלים חשד בעיני ההורים עקב התנהגות דומה. שינוי לבוש, שינוי באופן הדיבור, שינוי בתחומי עניין.
פריטים מחשידים
נייר כסף, עלים בתוך קופסת גפרורים, באנג (בקבוק המשמש לעישון מריחואנה).
קשר עם בני משפחה, חברים וקרובים
נמנע מלספק תשובות לשאלות כמו "איפה היית". עונה תשובות מתחמקות או תוקפניות. חוסר סבלנות כלפי ההורים, מורים ודמויות סמכותיות, עונה בחוצפה.
סימנים מדאיגים העלולים להעיד על התמכרות
כספים נעלמים מארנק ההורים, הילד דורש ומבקש כסף שלא ברור לאיזו מטרה. חפצים נעלמים מהבית (אולי לשם מכירתם ושימוש בכסף לרכישת סמים), הילד מדבר על חוסר טעם בחיים ועל התאבדות.
מה לעשות?
ראשית, כדאי לנסות ולשוחח עם המתבגר. להביע דאגה ולשדר שבכל בעיה הוא יכול לפנות אליכם ואתם תעזרו לו. עלול להיות שהמתבגר ידחה אתכם או יתרגז על עצם השאלה ועשוי להיות שהוא ירמוז על בעיה. במידה ותשובתו של הילד אינה מספקת אתכם פנו להתייעצות עם איש מקצוע: עובד סוציאלי ביחידת הנוער העירונית ברווחה או לעמותת אל-סם או עמותות נוספות, להתייעצות ובקשת עזרה. יש לציין, כי למעורבות של ההורים ובני המשפחה במקרים של התמכרות בבני נוער היא חשובה ומהותית להתמודדות עם המצב ולטיפול בו.
אולי יעניין אותך גם:
גמילה מסם הפיצוציות נייס גאי – זה אפשרי!
