ניקוטין הינו רעל פסיכואקטיבי, אשר נמצא בסיגריות, סיגרים, נרגילה ועוד. בדרך כלל צריכת הטבק המסורתית נעשית בעישון או בלעיסה. ככימיקל שכזה הא בעל השפעות משמעותיות על מספר רב של מערכות הגוף.
הוא נקשר לקולטנים במוח אשר מיועדים לאצטיל כולין, ומסייע בשחרור דופמין. חומר זה נמצא בעל השפעה מעוררת ועשוי לכן ליצור תחושה של ריכוז, הקשבה וערנות לצד תחושה של רוגע ושלווה, למרות שתחושות אלו הן זמניות בלבד.
הניקוטין נמצא בעיקרו בצמח הטבק, אם כי הוא נמצא גם בריכוזים נמוכים בצמחים ממשחת הסולניים, כמו למשל חציל או תפוח אדמה. הניקוטין נצבר לרוב בעלי הצמח, אולם במהלך ייצור סיגריות או כל אמצעי טבק אחר, נעשה שימוש בניקוטין מלאכותי.
בביולוגיה, עושים פעמים רבות, שימוש בניקוטין כמדביר חיידקים מסוימים. חומר זה ידוע כממכר, במשך שנים רבות, בדומה לקוקאין והרואין. ניקוטין נמצא גם בשלל עזרים אשר מסייעים בהפסקת עישון, למשל. עזרים אלה אשר הינם בעלי מינונים משתנים של ניקוטין, על פי מידת ההתמכרות של האדם הספציפי, מנסים לסייע להתגבר על החשיפה ההולכת ופוחתת לחומר זה.
השפעת הניקוטין על הגוף
יש האומרים כי ניקוטין הינו סם ממכר חוקי. מקרי מוות רבים מיוחסים לו כל שנה, הן מסרטן ריאות והן ממחלות נשימתיות אחרות. אולם, בראש ובראשונה, משפיע הניקוטין על מערכת העצבים המרכזית, והמוח, שם הוא קושר קולטנים ומונע מהם לקשור אצטיל כולין. בתהליך הגמילה, אנשים מתלוננים כי הם מרגישים עצבנים, עייפים ורגוזים. מתופעות אלה, אפשר ללמוד על התופעות המנוגדות אליהן, כאשר האדם מעשן או לועס את הניקוטין.
ישנם מחקרים אשר מוכיחים כי הניקוטין עצמו אינו מסרטן, אולם ביכולתו לעכב את מות התאים הלא נחוצים (אפפטוזיס). מצב זה, כאשר הוא קיצוני, או כאשר הוא נערך בתנאים מסוימים, הוא הרה אסון ועלול להוביל להתמרה סרטנית. ישנה סברה האומרת כי לניקוטין ישנה השפעה על מערכת החיסון, ולכן הוא יכול לשמש במצבי חולי מסוימים ברפואה. אולם השפעתו הממכרת ורבת המשמעות, אינה יכולה לשמש למטרות רפואיות, יהיו אלה אשר יהיו. השפעתו על הריאות היא ארוכה יחסית, ובעצם נמשכת יותר זמן מאשר השפעתו המרגיעה על המוח.
כיצד הניקוטין גורם להתמכרות?
ההתמכרות לניקוטין נעשית בעקבות קשירתו לקולטן מסוים במוח. החומר, למעשה מתפזר בגוף ומגיע למוח תוך מספר שניות מועט (עד כ-7 שניות). השפעתו היא מהירה, כמו גם התפוגגות ההשפעה. ולכן שאיפת ניקוטין לשם הרגעה או כהרגל, גוררת אחריה שאיפה נוספת וכו'. האדם אשר שואף לקירבו את הניקוטין מרגיש טוב ורגוע, אולם לאחר סיום העישון, הוא נזכר בצורך זה לאחר פרק זמן קצר, ושוב שואף ניקוטין.
מעגל זה, פעמים רבות, הוא אינסופי וארוך, ולכן אדם זה חייב לעבור גמילה באופן המהיר ביותר. הגמילה מניקוטין היא חיונית וטובה, בכל שלב של ההתמכרות. תוצאות הגמילה, בדרך כלל לא יושפעו מזמן החשיפה לחומר. לא בהכרח, משתמשי ניקוטין וותיקים יגיבו פחות טוב מצעירי המשתמשים.
ההתמכרות לניקוטין, בדומה לסמים ממכרים אחרים מתבטאת במספר אופנים. הבנה עמוקה של אופנים אלה יסייע רבות ביכולת להגדיר את הקשיים והבעיות, אשר עלולות להתעורר במהלך תהלי הגמילה. ההתמכרות מתבטאת בחוסר היכולת להפסיק את ההרגל המפריע, שינויים משמעותיים פיסיים ואחרים בעקבות השימוש בניקוטין, התפתחות סבילות לחומר כך שיהיה צורך להגדיל את החשיפה, שאיבת הנאה מעצם פעולת השימוש בניקוטין והתמדה בשימוש זה, למרות הידיעה הברורה אודות הנזקים הקיימים והפוטנציאליים הנוצרים עקב השימוש הגובר.
לקריאה באותו הנושא: האם סיגריה אלקטרונית מסוכנת?
