משפחות רבות חיות עם אדם אהוב המשתמש בסמים או אלכוהול, או מנסה להיגמל מהם. זהו מצב קשה המשפיע על כל המעורבים, אך קיימים סיוע ותמיכה זמינים. בין אם מדובר בהורים, בני משפחה אחרים או חברים של אדם המכור לאלכוהול או לסמים, קיימות מספר בעיות נפוצות עימן הוא צפוי להתמודד.
קבלת העובדה שאדם פיתח התמכרות זו מלכתחילה, עשויה להיות מכרעת. בזמנים בהם נראה כאילו המציאות שוקעת, הסביבה המנסה לתמוך בבן המשפחה המכור, מתקשה להבין מה עליה לעשות קודם.
הכרת התפקיד כמטפל
בני המשפחה אינם יכולים לראות את עצמם כמטפלים מקצועיים בבעיית ההתמכרות של אדם אהוב, צעיר או מבוגר. אבל טיפול באדם קרוב, המכור לסמים או אלכוהול, עשוי להיות תובעני. ההתנהלות עשויה להיות מלחיצה, מרגיזה ומתסכלת ביותר.
גם אם בן המשפחה האהוב סובל מבעיית התמכרות ומחליט לפתוח בתהליך גמילה מקצועי, על בני המשפחה לסייע לו לעבור את תקופת הגמילה וההתאוששות, המאופיינת במספר אירועים מורכבים ורגשיים המופיעים בתהליך.
לעיתים האפשרות הטובה ביותר למטפלים היא להציע את האהבה והחום להם זקוק בן המשפחה הסובל מההתמכרות, ולהדגיש בפניו את השלכות המשך השימוש בסמים או באלכוהול. טבעי שבני משפחה ירצו להציל את יקירם מפני ההשפעות המזיקות של התמכרותו, כגון התדרדרות למצב של עוני או בריאות לקויה.
אך קיימים ארגוני תמיכה רבים המסייעים לבני משפחה המבקשים להציל אדם אהוב ממעגל ההתמכרות. קבלת ייעוץ מאדם מקצועי מסייעת להם להתנהל נכון יותר ולהתמודד היטב עם המצב. התמיכה יכולה להתבצע באמצעות השתתפות בסדנאות, מפגשים אישיים עם יועץ שהוכשר במיוחד, או פשוט קבלת ייעוץ ממטפלים שונים.
גישת התמיכה
גישה אכפתית גמישה שאינה שיפוטית או מחמירה היא חיונית. המטפל חייב להקפיד על הימנעות מעימותים מצד אחד, ולהיות בעל כושר שכנוע מצד שני. על בני המשפחה לקבל את העובדה שהתהליך מורכב ועליהם להיות מגוננים, לא עיונים, ובעלי קור רוח.
למרות הבהלה או הכעס, יש להימנע מהטחת האשמות וניהול עימותים כועסים. בן המשפחה המכור, במיוחד כשמדובר בבן נוער, צריך להיות מסוגל להתמקד במה שנאמר לו, ולא באופן שבו נאמרים הדברים. יש להתחיל בהבעת הדאגה העמוקה והצגת המחויבות האישית, כבני משפחה, לסייע ולתמוך באדם אהוב שנקלע להתמכרות. נקיטת הפעולה הראשונית צריכה להיות חיובית. מומלץ להציג את העובדות האמיתיות לגבי השתייה או השימוש לרעה בסמים, ולהיות פרטני לגבי ההתנהגות. יש להימנע מתקשורת פסקנית והבעת חוות דעת מוסרית.
בן המשפחה המכור צריך להבין שבעיית ההתמכרות שלו היא מחלה, ואינה חולשה או חוסר כוח רצון מוסרי. כשהוא מבין שמדובר במחלה הרסנית ביותר, המובילה לירידה הדרגתית בעלת תוצאות שעלולות להיות קטלניות, הוא מסוגל להכיר בכך שהדרך היחידה להתמודד עם מחלתו היא באמצעות התנזרות. בנקודה זו מומלץ להשיג אף סיוע מקצועי להעמקת התמיכה.
הפוגות מהתמיכה והטיפול
בני משפחה שנטלו על עצמם את תפקיד המטפל בבן נוער או בן משפחה מבוגר הסובל מהתמכרות, מתקשים לקחת לעצמם את ההפוגה הדרושה, במיוחד כשמדובר בבן נוער שהתמכר לסמים או אלכוהול. לכן חשוב להשתתף בקבוצות תמיכה המספקות הפוגה מהטיפול. חשוב להקפיד על תזונה טובה וקבלת שפע פעילות גופנית. אם בני המשפחה המטפלים חשים מותשים או שהם חווים תסמיני דיכאון, עליהם לקבל סיוע מקצועי למצבם, לפני שיפגעו בבריאותם הנפשית והפיסית.
כשמדובר בבן משפחה מבוגר הסובל מהתמכרות לסמים או אלכוהול, יתכן שתידרש תמיכה נוספת, במיוחד אם בני המשפחה המטפלים הם צעירים. במקרים אלו, חשוב לפנות לקבלת ייעוץ רפואי או פסיכולוגי. ייעוץ מקצועי מאפשר לבני המשפחה להבין מה עליהם לעשות על מנת לסייע ליקירם, והם מגלים אף כיצד לדאוג לעצמם בו זמנית.
