אחת הדרכים היחידות המוכחות כעוזרות במניעת עישון היא טיפול תרופתי. ברוב המקרים, נסיונות עצמאיים להפסקת עישון לא צולחים, וזאת לאור תסמיני גמילה מרובים המובילים להפסקת נסיונות הגמילה.
התרופות להפסקת העישון עוזרות להקלה על סימני הגמילה, ומספקות סיכויים גדולים יותר להצלחת נסיון הגמילה. קיימות כיום שתי תרופות עיקריות להפסקת עישון – Varenicline ו- Bupropion שמשפרות את סיכויי הגמילה במידה ונלקחות כחלק מתוכנית גמילה מסודרת.
צ'מפיקס (צ'נטיקס)
אחת התרופות היעילות והמוכחות להקלה על תסמיני הגמילה מעישון אשר עוזרת לאנשים רבים להיגמל היא צ'מפיקס (Chantix), הידועה בארץ גם כצ'נטיקס. התרופה פועלת במנגנון הגורם להפעלה חלקית בלבד של הקולטנים לניקוטין (אנלוג לקולטן הניקוטיני alpha-4-beta-4), ובמנגנון זה השפעת הניקוטין שבסיגריה יורדת והרצון לעשן יורד עוד יותר.
אנשים המשתמשים בתרופה נהנים פחות מהסיגריות, ולכן לא חשים צורך לעשן וסימני הגמילה שלהם קלים יותר. השימוש בתרופה זו יעיל יותר מאשר תחליפי הניקוטין כמו מדבקות או מסטיקים, ונמצא אף יעיל יותר מתרופות אחרות הנמצאות בשוק. מחקרים שונים הראו שהשימוש בתרופה משפר באופן משמעותי את סיכויי הגמילה מעישון ולכן מומלץ להשתמש בה כחלק מתוכנית גמילה מעישון.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי העיקריות של השימוש בצ'מפיקס הם בחילה, כאבי ראש, קשיי שינה וחלומות מוזרים. מלבד זאת, כחלק מתופעות הלוואי הנדירות של התרופה יכולים להופיע סימנים פסיכיאטריים כמו דיכאון ואף נטייה התאבדותית. אי לכך, מומלץ למשתמשים בתרופה להפסיק את השימוש בה במקרים של תחושת דכדוך או ירידה במצב הרוח.
אופן השימוש בתרופה
השימוש בתרופה דורש תוכנית מסודרת להפסקת עישון, כאשר נטילת התרופה מתחילה שבוע לפני התאריך המיועד להפסקת העישון. כמו כן, הגברת המינון נעשה בצורה מדורגת, כך שב- 3 הימים הראשונים נוטלים 0.5 מ"ג ביום, בימים 4-7 נוטלים 0.5 מ"ג פעמיים ביום והחל מיום 8 עוברים למינון של 1 מ"ג פעמיים ביום. הטיפול בתרופה נמשך 12 שבועות, ואלה שמצליחים בתכנית הגמילה שלהם ממשיכים 12 שבועות נוספים.
זייבן
תרופה נוספת שאושרה לטיפול כחלק מתכנית גמילה מעישון והוכחה מחקרית כיעילה בהקלה על תסמיני גמילה ובשיפור הסיכויים להצליח בתהליך הגמילה היא זייבן (Zyban). התרופה מכפילה את סיכויי ההצלחה בגמילה מעישון ונחשבת לבטוחה יחסית ולטובה לשימוש.
זוהי תרופה אנטי דיכאונית, אשר גורמת לפעילות דופמינרגית ונוראדרנרגית, ובכך מתגברת על תסמיני הגמילה השונים. מעשנים כבדים, מעוררים את מערכת הפרשת הדופמין במוחם בכל עישון סיגריה, כאשר הניקוטין שנקלט ברקמת המוח גורם להפרשת דופמין ולהשגת תחושת רוגע והנאה. השימוש בתרופה, גורם לעירור המערכת הדופמינרגית, להשריית תחושת רוגע והנאה בדומה לסיגריות ובנוסף לעירור הגוף על ידי השפעה על המערכת הנוראדרנרגית.
תופעות לוואי
תופעת הלוואי המשמעותית ביותר של Zyban היא העלאת הסיכון לפרכוסים. השימוש בתרופה מוריד את הסף להופעת פרכוס, והסיכון להופעת פרכוס במשתמשי זייבן הוא 1:1000. אי לכך, היסטוריה של פרכוסים או אנשים הסובלים ממחלת פרכוסים פעילה מהווים קונטראינדיקציה לשימוש בתרופה. מלבד זאת, התרופה יכולה לגרום לתופעות לוואי לא ספציפיים, כמו כאבי ראש, קשיי שינה ויובש בפה.
אופן השימוש בתרופה
בדומה לצ'מפיקס, השימוש בזייבן מתחיל שבוע לפני התכנון להפסיק לעשן. משך הטיפול המקובל הוא 7-12 שבועות, במינון של 150-300 מ"ג ליום, לפי צרכי המטופל. יש לציין שההישגים הגדולים של השימוש בתרופה מושגים כאשר משתמשים בה כחלק מתכנית גמילה פעילה.
בחירת התרופה המתאימה
בחירת התרופה לגמילה מעישון תתבצע כמובן על ידי הרופא המטפל, בהתאם להיסטוריה הרפואית ומחלות הרקע. למרות שצ'מפיקס נחשבת מעט יותר יעילה מזייבן, מחקרים שונים שבדקו את הנושא לא הראו מובהקות סטטיסטית, ושתי התרופות עוזרות בצורה דומה.
