המושג "טיפול פסיכולוגי" עשוי להישמע כמו תיאור של מקרה בודד. למעשה, בשטח הפסיכולוגי קיימים אין ספור סוגים של טיפולים, גישות ועמדות. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (cognitive- behavioral therapy, או בקיצור ולהלן- CBT) הוא שיטת טיפול שהתפתחה החל משנות השמונים, וקרנה עלתה מאוד בשנים האחרונות.
היום, בארה"ב מדובר בשיטת טיפול נפוצה מאוד. בארץ נכנסת השיטה לאט לאט למרכזים טיפוליים, ביניהם גם מרכזי גמילה וגם ככלי בידיהם של פסיכולוגים המטפלים בשיטות אחרות.
מאפיינים של הטיפול
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא ראשית כל טיפול קצר מועד, בעל מספר מוגדר של מפגשים (בדרך כלל בין עשרה לעשרים מפגשים בסך הכל). שנית, מדובר בטיפול ממוקד מטרה, כאשר המטרה מוגדרת בצורה ברורה מאוד.
לדוגמא, בטיפול דינאמי המטרה עשויה להיות "להכיר את עצמי טוב יותר"- זוהי מטרה ערטילאית, שקשה לסמן מתי הושגה. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי המטרה עשויה להיות "להפסיק לעשן", או "להפסיק לחשוב על אלכוהול".
בניגוד לטיפולים דינאמיים שעוסקים רבות בעבר, ב-CBT מרב תשומת הלב מוקדשת להווה ולעתיד. לעיתים כאשר הבעיה הספציפית עימה הגיע הפונה לטיפול נפתרת, יש לו אפשרות ופניות לחקור גם עברו או את התפתחותו האישית.
מתי כדאי להשתמש ב – CBT
CBT נחשב לטיפול קו ראשון בכל ההפרעות מקבוצת הפרעות החרדה, ובראשן הפרעות חרדה ספציפיות (פוביות) אשר מובילות פעמים רבות למצבי התמכרויות. כיום ישנם גם מחקרים העוסקים בשימוש בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעות אחרות כגון דיכאון, ויעילות השיטה הוכחה כטובה מאוד.
מה עושים בטיפול?
בטיפול ישנה עבודה משותפת של המטפל והמטופל על מנת לזהות שני אלמנטים- את המחשבות של המטופל (החלק הקוגניטיבי), ואת ההתנהגויות שלו שנובעות מהבעיה אותה הציג (החלק ההתנהגותי). התפיסה היא שהן המחשבות החוזרות והן ההתנהגויות השונות, כולן משמרות את הבעיה ואפילו עשויות להחריף אותה. כאשר מזוהות המחשבות וההתנהגויות הבעייתיות, מתחילה עבודה של לימוד כיצד להימנע מאותן מחשבות או התנהגויות, ורכישת "תחליפים".
דוגמא קלינית
קל יותר להבין את התהליך ב-CBT באמצעות דוגמא. נניח שמגיע לטיפול אדם מכור לסיגריות שמעוניין להיגמל. העישון הפך לאלמנט שפוגע באיכות חייו, הוא חושש מהמשמעויות הרפואיות שיש לעישון, וגם בת זוגו אינה מאושרת מהריח.
לאחר שהוצגה הבעיה, היא תפורק בטיפול לגורמים: בפן הקוגניטיבי עשויות לעלות מחשבות כמו "אין שום סיכוי שאצליח להיגמל", "בלי הסיגריות אהיה אדם שונה ועצבני", "אף אחד לא מצליח להיגמל". בפן ההתנהגותי עשויות להופיע תופעות כמו עוררות של המערכת הסימפטטית כאשר יש ניסיון להימנע מסיגריה (הזעת יתר, רעד, דפיקות לב וכד') וכמובן הימנעות ממקומות בהם אסור לעשן.
החלק הבא של הטיפול עוסק בלימוד. למשל הצגת העובדה שאנשים רבים דווקא מצליחים להיגמל, ושיש תחליפים לסיגריה שיכולים למלא את תפקידה. בנוסף לכך, לומד המטופל טכניקות שונות של הרגעות- באמצעות נשימות, דמיון מודרך, מדיטציה, סיגריות מדומות וכד'.
בשלב הבא, מוכן המטופל להתמודד עם השינוי ההתנהגותי המבוקש, תוך שימוש בטכניקות הרגיעה שלמד, ותזכורת מתמדת של ההסברים הרציונאליים לקוגניציות המאיימות. כל מחשבה והתנהגות חדשים שיעלו במהלך התהליך ינותחו על ידי המטפל והמטופל במונחים של רציונאליות, יעילות ותרומה לתהליך.
מחשבות והתנהגויות אשר יתמכו בגמילה יחוזקו (בפידבק חיובי, בחזרה עליהם שוב ושוב וכד'), וכל מחשבה או התנהגות שאינה תומכת או תורמת לתהליך תיבדק ותמצא לה חלופה מתאימה יותר.
יתרונות וחסרונות הטיפול
כאמור, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נחשב כיום לטיפול היעיל ביותר בפוביות פשוטות. יחד עם זאת, יש לזכור שלעיתים הפוביה היא סימן לקושי גדול יותר, שיש לטפלו בטיפול דינאמי ארוך טווח- יש האומרים שסימפטום שנעלם עשוי להופיע כסימפטום אחר ללא טיפול שורש.
