פרקוסט הינה תרופה חצי-סינטטית ממשפחת התרופות האופיואידיות, ולמעשה גם ידועה בתצורה אחרת בשם אוקסיקודון. היא משככת כאבים חזקה במיוחד, ועוצמתה נחשבת לכפולה מזו של המורפין.
בשל אופייה והשפעתה החזקה של הפרקוסט, היא מיועדת לטיפולים קצרי טווח בלבד וישנה סכנה לתלות בתרופה ואף התמכרות. בנוסף לכך, לפרקוסט ישנן תופעות לוואי חריפות במיוחד, ובשימוש לא נכון עלולה להוביל למצבים קיצוניים ואף למוות.
שימוש ואזהרות הנוגעות לפרקוסט
הטיפול בפרקוסט מיועד מבחינה רפואית לשיכוך כאבים חזקים במיוחד, לרוב בסיטואציות רפואיות כגון ניתוחים או טיפולים הנוגעים בכאב. היא יעילה במיוחד בטיפול בכאב, זאת תוך השפעה על מערכת העצבים וקליטת הכאב בגוף. היא יוצרת תחושת עמימות והרגעה, ועל כן הגוף למעשה אינו מתמודד עם הכאב בפועל. זוהי גם אחת הסיבות לכך שהשימוש אינו מיועד לטווח ארוך, מאחר והיא אינה מאפשרת לגוף לעבד כאב בצורה תקינה.
הפרקוסט אינה מיועדת לשימוש ממושך, בעיקר בשל תופעות הלוואי החריפות שלה והסיכון הגבוה להתפתחותה של תלות בתרופה. כאשר היא ניטלת הגוף מפתח עמידות מסוימת להשפעתה, ובדומה לתרופות אופיואידיות אחרות ישנו צורך במינון הולך וגובר על מנת לקבל את אותה השפעה ראשונית.
מסיבה זו הגוף מפתח תלות בתרופה באופן יחסית מהיר, ועל כן גם ישנה חשיבות מהותית בסיום הטיפול בהפחתה הדרגתית של מינון התרופה (ולא להפסיק בבת-אחת). כך מתאפשר לגוף לחזור ולעבד כאב באופן מדוד, ולא בבת-אחת כך שאין יכולת ממשית להתמודדות עם שטף הכאב הפתאומי.
מעבר לכך, בתרופות ממשפחה זו יש להיות במעקב ופיקוח רפואי לאורך השימוש. מעבר לסכנת ההתמכרות והתלות בתרופה, תופעות הלוואי שלה עלולות להיות מסוכנות ביותר, במיוחד בנוגע להשפעותיה על מערכת הנשימה והסכנה לדיכוי נשמתי עד מקרים של מוות (בעיקר בנטילת מינון יתר). בנוסף לסיכונים הנפוצים בתרופות משככות כאב ממשפחת האופיואידים, יש חשיבות מהותית בזהירות בנקיטת פרקוסט פרצאטמול 325 מ"ג, זאת מאחר והחשיפה לפרצאטמול במינון גבוה עלול להיות קטלני.
המעבר מתלות להתמכרות
מקרי ההתמכרות לפרקוסט מתחלקים לשניים: אלו אשר אינם קשורים בטיפול תרופתי, ואלו אשר נוצרים במסגרת טיפול רפואי. באשר להתמכרות מהסוג הראשון, הפרקוסט ומשככי כאבים אחרים נפוצים ביותר בשוק, ואף ניתנים למציאה ברוב הבתים בישראל למרות הדרישה במרשם רופא. מסיבה זו, תרופות אלו נגישות במיוחד לאדם המכור, וניתנות למציאה בקלות רבה יחסית.
בנוסף, בשל ליקויי מנגנוני הפיקוח בישראל, ניתן להשיג את התרופה בקלות יחסית על ידי מעבר מרופא לרופא. למעשה, רק בשנים האחרונות המדינה החלה להכיר בתופעה הולכת וגוברת זו של ניצול חוסר פיקוח יעיל ועלייה במקרי ההתמכרות למשככי כאבים.
אומנם ישנם מקרים רבים של התמכרות לתרופות אופיואידיות אשר אינם קשורים במסגרת טיפול תרופתי רפואי, אין להתעלם מהמקרים בהם ההתמכרות הינה במסגרת טיפול מקובל. בפועל תופעות התמכרות כתוצאה מטיפול רפואי קשורות בשימוש לא תקין במשככי הכאבים הנובע הן מחוסר מודעות המשתמשים והן בחוסר פיקוח ובקרה תקינים במערכת הרפואית.
פעמים רבות מכורים אינם מודעים לבעיית התמכרותם, זאת מאחר ותוך שימוש בתרופה הם אינם יודעים להבדיל בין תחושות כאב או בעיות אחרות הקשורות בבעיה הרפואית אשר לשמה הם נוטלים את התרופה, לבין אלו המקושרות עם השפעתה הפוחתת של התרופה והצורך במינון גובר. מסיבות אלו, ועוד רבות אחרות, ישנה חשיבות עצומה בדיווח וביקור תדיר אצל הרופא המטפל בעת נטילת תרופות כגון פרקוסט.
גמילה מפרקוסט ומשככי כאבים אופיואידים
בשל השפעותיה החריפות של התרופה באשר להשפעה על הגוף, הגמילה הפיזית מפרקוסט מחייבת הפחתת המינון באופן הדרגתי ולעיתים בשילוב עם תרופות אחרות. במהלך שלב זה של הגמילה צפויים תחושות עזות של כאב, בחילות והקאות, הזעת יתר, שלשול ובעיות מעיים שונות, עוררות, אגרסיביות ותוקפנות, ועוד.
כיום גם ישנה בשוק גמילה תחת הרדמה מלאה, המאפשרת להפחית את הסיכונים הקשורים בתהליך גמילה קשה זה. בגמילה זו המטופל אינו נמצא בהכרה עד לשלב שבו הגוף נקי משאריות התרופה, והתקופה החריפה של תסמיני הגמילה חולפת.
לאחר הגמילה הפיזית מן התרופה ישנה חשיבות מהותית בטיפול נפשי על ידי גורמים מומחים לטיפול בהתמכרויות וגמילה. לרוב בשלב זה ישנה מעורבות של גורמים פסיכיאטריים, פסיכולוגים או פסיכואנליטיקאים אשר עוזרים למטופל להתמודד עם הצורך וההרגל לצרוך את הסם כפתרון מדומה לבעיה מהותית יותר. אומנם הגוף אינו צורך את התרופה, אך הנפש עדיין תלויה בה ובהשפעותיה. ללא מתן עזרה נפשית הולמת לא תתאפשר גמילה אמתית ואף צפויה להיות נסיגה חזרה אל שימוש.
