התמכרות לסוכר עלולה להיות רגשית ופסיכולוגית, וקשה במיוחד להתגברות. יחד עם זאת, קיימים מספר אמצעים בעזרתם ניתן לרסן התמכרות זו. הצעד הראשון הוא להבין מדוע סוכר מסוכן לבריאות, ולחפש פתרונות להפחתת כמויות הסוכר בתזונה.
לפחות מחצית מהסוכר אותו צורך אדם מגיע ממשקאות קלים, משקאות פירות ומשקאות ספורט. שאר הסוכרים מתגנבים לתזונה בצורת קטשופ, רוטב טריאקי, שוקו וממתקים ברורים כמו עוגיות, עוגות, גלידות ואפילו דגני בוקר. באופן מפתיע, מה שנקרא "מזון בריא" כמו יוגורט ושיבולת שועל, עשוי לכלול כחמש עד שבע כפיות סוכר מיותרות. זה נראה כאילו האנושות טובעת בסוכר, ואף אחד אינו לובש אפוד הגנה.
גורמים וגורמי סיכון
סוכר מעורר ייצור דופמין וסרוטנין, וחומרים אלו ידועים כמעניקי תחושת אושר ורוגע. שחרור נוירוטרנסמיטורים אלו במוח מתרחש גם עם צריכת אלכוהול או סמים אחרים. ניתן לפתח עם הזמן עמידות להשפעות הסוכר, וככל שאדם צורך יותר סוכר, הוא זקוק יותר לקבלת התחושה המנחמת.
בנוסף, יש להבין כי לא מדובר על סכנות בריאותיות בלבד הנלוות לצריכת סוכר. למרות שכשהוא נצרך בכמויות עודפות, הוא בהחלט גורם לשורת בעיות כגון בולמוסי אכילה, עליה במשקל ומחלות לב, הסכנה הממשית יותר היא סכנת ההתמכרות המובילה למעגל חמור של השתוקקות וצריכה אותו קשה ביותר להפסיק.
תסמינים להתמכרות לסוכרים
אם אדם מחפש משהו מתוק בכל פעם בה הוא חש דיכאון, בדידות, שעמום או עצבנות, יתכן שהוא מכור לסוכר. התסמינים העיקריים המעידים על נוכחות התמכרות זו הם כשאדם אינו אוכל סוכר במשך יממה, ואז חווה תופעות הכוללות עצבנות, כאבי ראש, עייפות ותחושת נמנום.
ריסון התמכרות לסוכר
אנשים רבים מתקשים להקפיד על תכנית הגיונית לצריכת סוכר, ונוטים לאכול אותו בכל פעם בה הוא זמין. כשהרגל זה יוצא מכלל שליטה, תהליך גמילה מסוכרים הוא שיטה מצוינת להפחתת התשוקה, אכילה בריאה יותר והשבת הסוכר למקום אליו הוא שייך: כפינוק מידי פעם המבוצע מתוך בחירה מודעת לאכילה מודעת, ולא כהתמכרות יומית השולטת בהרגלי האכילה.
תכנית ההתמודדות עם התמכרות זו דורשת רצון וסבלנות חזקים, אך ניתן להתגבר עליה באמצעות מספר צעדים.
הימנעות – יש להרחיק מהבית את כל מוצרי הסוכר והמאכלים האחרים המכילים סוכר.
חטיפים בריאים – מומלץ לאכול חטיפים בריאים במקום סוכרים מעובדים, כגון פירות, ירקות או זרעים, ולהעדיף אותם בכל פעם בה מתעוררת תשוקה לסוכר.
ארוחות קבועות – מומלץ לאכול שלוש ארוחות ביום, בשעות קבועות. פעולה זו מבטיחה כי רמות הגלוקוז בדם תהיינה קבועות, כך שיפחתו הסיכויים לרעב וחיפוש חטיף ממותק. התזונה צריכה לכלול סיבים, פחמימות, כלומר מדגנים מלאים וירקות, שומנים וחלבונים רזים.
פעילות גופנית – מפחיתה את הצורך בסוכר. במהלך הפעילות, רמת הסרוטונין גוברת, והפעילות מעניקה את אותה השפעה על מצב הרוח, הזהה לאכילת חטיף מתוק.
