קולה הוא משקה קל שנחשב למוכר עד כדי כך שגם אנשים שחיים באזורים נידחים של כדור הארץ מכירים אותו.
בשנים הראשונות של ייצור הקולה, המרכיבים העיקריים ממנה היתה עשויה היו קוקאין וקפאין. הקוקאין נלקח מעלי הקוקה והקפאין מאגוז הקולה, מה שהוביל לשם "קוקה-קולה".
כיום לצורך ייצור קולה, נעשה שימוש בתמצית עלי קוקה שאין בה קוקאין. אגוזי הקולה מכילים קפאין שהוא המרכיב אליו מתמכרים בקולה. למרות הצדדים השליליים שידועים לגבי צריכת יתר של קולה כמו בעיות שיניים והשמנה, קשה לאנשים רבים להיגמל משתיית קולה ופעמים רבות זהו המשקה היחיד שהם צורכים.
מדוע הקולה ממכר?
השאלה היא מדוע מתמכרים לקולה? האם מדובר בטעם מיוחד, באיכות המוגזת של המשקה או שמדובר בסיגול של אורח חיים מסוים שכולל שתיית קולה (למשל אורח חיים שכולל בעיקר אכילת מאכלים בעלי ערך תזונתי נמוך המלווים במשקה שהוא קולה? ככל הנראה ההתמכרות לקולה נובעת מהתמכרות לקפאין שמצוי בתוך הקולה.
קפאין נחשב לסם המעורר שנצרך במידה הרבה ביותר בידי אנשים. בנוסף להימצאותו בקולה, קפאין גם מצוי בתה וכמובן גם בקפה והוא משמש כתרופה לטיפול באסטמה. קפאין נמצא גם בתרופות רבות אחרות שהן תרופות ללא מרשם כמו תרופות לטיפול בכאבי ראש ולדיכוי תיאבון.
בהקשר זה, מעניין האופן השונה שבו באה לידי ביטוי ההתמכרות לקפאין כאשר משווים בין המשקאות השונים המכילים קפאין. למשל, להתמכרות לקולה לעומת התמכרות לשתיית תה יש אסוציאציות שונות, למרות שבשניהם ככל הנראה הגורם הממכר הוא הקפאין.
אם ניקח את שתיית התה, הגורם הממכר הוא הטקס עצמו, טקס שמאפשר לנו התנתקות רגעית מהעולם ושקיעה לתוך מצב רוח נינוח ומענג. שעת התה היא שעה שמאפשר הרהור וסוג של מדיטציה תוך התבוננות שקטה וישיבה ללא ניע.
יש בו מין החיפוש אחר הארה ולכן הוא מתאים הן לאנשים עסוקים מאד שרוצים בהפסקה רגעית והן לאנשים שחיים בקצב איטי, תוך הפסקות תה מרובות. נזירי זן ביפן למשל שתו תה על מנת שיעזור להם במדיטציה. התה חידד את החושים שלהם ואיפשר להם להישאר ערים במשך שעות רבות יותר.
לעומת התה, הקולה נצרכת בדרך כלל כמשקה קל שמתלווה לאוכל המוגש בארוחה. היא בדרך כלל לא "הנושא" של הארוחה ולא מקדישים לה את אותה תשומת לב, מה שככל הנראה מוביל למסקנה שהגורם הממכר שבה הוא הקפאין ולא סוג הטקס שבו היא נצרכת.
מאפיינים של קפאין
קפאין לרוב נצרך במנות קטנות או בינוניות ורק לעיתים רחוקות הוא נצרך במנות גבוהות. מנות בינוניות של קפאין הן בעלות השפעה הדומה לזו של מעורר בדרגה מתונה שעוזרים לשיכוך של עייפות רגעית או שיעמום ויש להם רק מעט סיכונים או השפעות הרסניות. הכמות של הקפאין במשקאות קלים כמו קולה קשה לזיהוי ולכן ההשפעה של קפאין מאותם משקאות על מערכת העצבים המרכזית היא מורכבת.
כמו כן, חשוב לזכור את מידת הסיבולת שיש לאדם לקפאין שיכולה לשנות את מידת ההשפעה שיש לקפאין. כלומר אם כמות מסוימת של קפאין איננה בעלת אותו אפקט על אדם, הוא יצטרך להגדיל כמויות נצרכות ודבר זה יוצר שינויים מבחינת מידת ההשפעה שיש לקפאין על כל אדם.
בנוסף לכך, אין סוג של בעל חיים שמעכל קפאין באותו אופן שבני אדם מעכלים קפאין ולכן לא ניתן להסיק מסקנות לגבי בני אדם ממחקרים שמתבצעים בבעלי חיים. קפאין, בין אם הוא נצרך דרך הפה או דרך הווריד, מתפשט אל תוך הגוף ויכול להתפזר באופן הדומה למים שיש בגוף.
