דקינט (ביפרידן) היא תרופה אנטיכולינרגית המשמשת להפחתת החומרה של תופעות הלוואי המתפתחות על רקע נטילת תרופות אנטיפסיכוטיות כמו לדוגמה אי שקט ברגליים, הזעת יתר, התכווצות של שרירי הלשון, הלסת והצוואר ונוקשות שרירים. כמו כן, התרופה מיועדת לטיפול בסובלים ממחלת פרקינסון ונרשמת במקרים מסוימים עבור הנוטלים מתדון גם כן להפחתת מידת החומרה של תופעות הלוואי.
בדומה ליתר התרופות האנטיכולינרגיות, גם דקינט עלולה להוביל להתפתחות של מגוון תופעות לוואי ולפיכך יש לשקול בכובד ראש את התחלת השימוש בתרופה. לצד תופעות לוואי דוגמת יובש בפה, עצירות, ראייה מטושטשת, אצירת שתן ובלבול, חשוב להזכיר את ההשפעה הממכרת של התרופה על העושים בה שימוש ובהשפעה זו נעסוק במאמר שלפניכם.
הנתונים המחקריים בנוגע להתמכרות לדקינט
השכיחות של מקרי ההתמכרות לתרופה אינה ידועה, אם כי בחלק מהמחקרים נמצא כי שליש מהמטופלים שסובלים מהפרעות פסיכוטיות, מפתחים תלות בתרופות אנטיכולינרגיות. כמו כן, במחקר שנערך בירדן, נמצא כי ההתמכרות לתרופות אנטיכולינרגיות דוגמת דקינט היא השכיחה ביותר אחרי אופיאטים, קוקאין, מריחואנה ואמפטמינים.
ככל הנראה הגורם המרכזי להתמכרות לדקינט הוא היכולת של התרופה למנוע את אובדן ההנאה (אנהדוניה) האופייני הנגרם כתוצאה משימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות. כמו כן, נראה כי מטופלים שסבלו בעבר מהפרעת התמכרות לחומרים ממכרים, נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להתמכר ולפתח תלות בדקינט. במחקר שבדק את ההשפעה של התרופה על אנשים שלא סבלו ממחלה כלשהי שהצריכה טיפול נמצא כי השימוש בתרופה הוביל להתרוממות רוח.
אמנם המסלול הביוכימי המעורב בהתמכרות לתרופה עדיין לא ברור, אך יכול להיות שישנו קשר בין חסימת הרצפטורים המוסקריניים על ידי התרופה לבין המערכת הדופמינרגית, הקשורה להתמכרות.
כיצד ניתן למנוע התמכרות לדקינט?
ישנן מספר התוויות נגד לנטילה של דקינט כשבין היתר מדובר בגלאוקומה עם זווית סגורה, היסטוריה של פרכוסים, חולים הסובלים מטכיקרדיה ועוד. על ידי הימנעות ממתן של דקינט למטופלים שסבלו בעברם או שסובלים בהווה מהפרעת התמכרות לחומרים ממכרים, ניתן יהיה להפחית את הסיכוי להתמכרות ופיתוח תלות.
כמו כן, מאחר ומדובר בתרופה בעלת פוטנציאל להתמכרות, הרי שבמהלך השימוש בה יש להקפיד על השארת המטופל במעקב רפואי צמוד וכן יש להקפיד על כך שלא יעבור את המינון המומלץ עבורו באופן אישי.
