התמכרות של אחד מבני המשפחה משפיעה באופן אוטומטי על כל אחד ואחד מחברי המשפחה וגורמת לכולם ללא יוצא מן הכלל לחוש תחושת חוסר אונים וסבל. עם זאת, לאדם המכור ישנו תפקיד המשרת את כל בני המשפחה והכוונה לתפקיד הרגשי המאפשר לבני המשפחה לשמור על יציבות תוך הימנעות מהתמודדות עם סוגיות העלולות להוביל למשברים משפחתיים, כמו לדוגמה התמודדות עם לחצים וכעסים, בעיות בזוגיות, סיפוק של צרכי השליטה של בן המשפחה המטפל במכור ועוד.
לאור כל זאת, כל תהליך של שינוי יש בו כדי לאיים על הפרת האיזון. כך למשל אם יכולה להפגין קושי רב עת תתבקש לעזוב את בנה שצריך להיכנס למכון גמילה לצורך העניין: האם יכולה לטעון שהבן לא יצליח לשרוד את הטיפול אך הלכה למעשה היא חוששת לאבד את השליטה עליו. וכך מתקיימת דינמיקה משפחתית שמאפשרת את המשך הקיום של בעיית ההתמכרות. יש לציין כי בשום פנים ואופן לא מדובר בדינמיקה מודעת או בדינמיקה שנוצרת בכוונת זדון, אך לאורך הזמן היא בהחלט יכולה להוביל להשלכות הרסניות ואף להחמיר את ההתמכרות הקיימת.
כיצד ההורים משמרים את ההתמכרות?
בין היתר ההורים משמרים את ההתמכרות בדרכים הבאות להלן:
- התעלמות – במקרים מסוימים המשפחה יכולה באופן פסיבי לחלוטין לשתף פעולה עם ההתמכרות. כך למשל הורים מסוימים יכולים להתעלם מכל תמרורי האזהרה, למרות שמדובר בתמרורי אזהרה ברורים כשמש.
- הסתרה וחיפוי – ישנם הורים שמגוננים על ילדיהם ומסתירים את סוד ההתמכרות מפני הסביבה הקרובה אפילו במשך שנים רבות מתוך בושה או רצון שלא לפגוע חלילה בשמה הטוב של המשפחה.
רק כאשר המשפחה תפסיק לחפות ולגונן ורק כאשר תפסיק לחלץ את בן המשפחה המכור מסיטואציות קשות, המכור יתחיל להבין שעליו לקחת את עצמו בידיים ולקבל אחריות על חייו. כמו כן, ישנה חשיבות עליונה לכך שהמשפחה תבין כי המכור אינו בעיה שצריך לתקן או לפתור ושתיקח חלק פעיל במציאת האיזון הבריא מחדש.
באילו תחומים מתמקד הטיפול המשפחתי בהתמכרויות?
במסגרת התהליך הטיפולי נעשים מאמצים להפסיק את העמדת הפנים המשפחתית לפיה הכל תקין והכל כשורה ונעשים ניסיונות להביא ליחסים אמתיים יותר תוך הכרה בכאבים הרגשיים ובמצוקות הרגשיות. לפיכך השינוי יתמקד בעיקר בתחומים הבאים:
- תקשורת – במהלך התהליך חשוב ללמוד לנהל תקשורת גלויה, מועילה ופתוחה בין בני המשפחה, לנהל קונפליקטים באופן בונה ולא הרסני ולתקשר סביב רגשות כנים ואמיתיים.
- הכרה בצרכים – חשוב שהמכור יהיה מודע לצרכים שלו ויגלה את האני האמתי שלו כשבמקביל ישנה חשיבות עליונה לכך שגם יתר בני המשפחה יכירו בצרכים שלהם וימצאו את הנתיב לספק אותם, שלא דרך ההתמכרות.
- גבולות – חשוב מאוד לקבוע גבולות בריאים ויציבים בין בני המשפחה תוך התאמה לצרכים הרגשיים. כך לדוגמה מכור יסרב לבקשת אמו ללכת לפאב שבו יושב אביו האלכוהוליסט כיוון שהוא מודע לכך שנוכחותו במקום עלולה לסכן את הגמילה שלו עצמו.
- נפרדות ועצמיות – בתהליך זה המכור לומד כיצד להתנהל כישות נפרדת מהוריו. אם עד לשלב הזה הוא הרגיש חסר שליטה, חלש ותלותי, כעת הוא לומד כיצד לסמוך על היכולות שלו, כיצד להאמין בעצמו וכיצד לנהל את חייו באופן עצמאי ונפרד.
- ההכרה בכך שההתמכרות היא מצב מתמשך – חשוב לסייע לבני המשפחה להפנים את העובדה שההתמכרות היא לא בעיה שניתן לפתור אחת ולתמיד כי אם מצב כרוני שיש ללמוד כיצד להתמודד עמו.
לסיכום, ניתן לכתוב כי התמיכה של המשפחה כולה בתהליך הגמילה ובתהליך הטיפול בבן משפחה מכור הינה קריטית להצלחתם.
