במהלך העשורים האחרונים הולכות ומצטברות העדויות המחקריות לכך שקיים קשר חזק בין התמכרויות לבין מחשבות אובדניות והתאבדות. הקשר בין התמכרויות לבין מחשבות אובדניות והתאבדות נשאר חזק הן בקרב מתבגרים ובני נוער והן בקרב מבוגרים.
כך למשל במחקר מפורסם שנערך באוסטרליה נמצא כי ארבעים אחוז מהמכורים להרואין ניסו לשים קץ לחייהם ובמחקר אחר שבחן את תופעת ההתאבדות בקרב המכורים להרואין, נמצא כי לפחות אחד מכל עשרה מכורים סיים את חייו בהתאבדות (במחקר זה התגלה כי שיעורי התמותה בקרב מכורים להרואין גבוה פי 13 משיעורי התמותה באוכלוסייה הבריאה וכי מחצית מהמכורים הלכו לעולמם לפני גיל חמישים).
במחקר מפורסם נוסף שנערך בנורבגיה ובחן שמונה מאות מכורים, נמצא כי שלושים ושמונה מהנבדקים דווחו על ביצוע ניסיון התאבדות אחד לפחות.
גורמי סיכון להתאבדות
סך הכול מדי שנה כמיליון בני אדם שמים קץ לנפשם במו ידיהם. נתון זה לא לוקח בחשבון את כל אותם אנשים שמנסים לשים קץ לחייהם ללא הצלחה כמובן ולפי ההערכות נראה כי מספר זה גבוה אף יותר. שיא השכיחות של מקרי ההתאבדות בישראל מתרחש בין גיל עשרים וחמש לארבעים וארבע, נשים נוטות לבצע יותר ניסיונות התאבדות, אך גברים רבים יותר מתים מדי שנה בישראל כתוצאה מהתאבדות.
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמי סיכון להתאבדות. עם זאת, לפי ההערכות העדכניות נראה כי תשעים אחוז מהאנשים שמנסים לשלוח יד בנפשם או שמצליחים להתאבד לוקים לפחות בהפרעה פסיכיאטרית אחת לפחות. בין היתר מדובר על הפרעה דו קוטבית, דיכאון חמור, סכיזופרניה והפרעת התמכרות לחומרים ממכרים בדגש על אלכוהול וסמים.
לפי הערכות מסוימות חמישים אחוז מההתאבדויות שמתרחשות מדי שנה בכל רחבי העולם המערבי קשורות לשימוש בסמים ואילו עשרים אחוז ממקרי ההתאבדות קשורים לשימוש באלכוהול.
הביצה והתרנגולת
באופן עקרוני המידע שהובא להלן מדגים כי אכן קיים קשר אך קשר זה נקרא קשר תצפיתי. המשמעות היא שלא ניתן לדעת מה קדם למה, האם ההתמכרות קדמה לניסיונות האובדניים או שמא הנטייה לניסיונות אובדניים קדמה להתמכרות. ההשלכה של כך היא שלא ניתן לבסס קשר של סיבה ותוצאה בין ההתמכרות לניסיונות האובדניים.
עם זאת, בהחלט ניתן לראות כי הפרעת התמכרות לחומרים ממכרים עלולה להוביל את המכור למצבים נפשיים קשים ולסיטואציות שונות שבינם לבין נטיות אובדניות כבר הוכח כי קיים קשר של סיבה ותוצאה באופן מחקרי.
כך למשל אנשים מכורים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות פסיכיאטריות נוספות, אנשים מכורים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות אלימות, אנשים מכורים נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות קשות ועוד. בנוסף לכך ההתמכרות לאלכוהול או לסמים מגדילה את הסיכון להידרדר מבחינה חברתית, לעסוק במקצועות מפוקפקים הקשורים לעולם הפשע, להתנתק מהחברה ומהמשפחה ועוד. כל אחד ואחד מהאלמנטים שהוזכרו לעיל מקושר להתפתחות של נטיות אובדניות.
לכל זה יש להוסיף את העובדה ששימוש בסמים ובאלכוהול מוביל להתנהגות אימפולסיבית שמהווה זרז להתאבדות בקרב הסובלים מנטיות אובדניות.
ההשלכות הטיפוליות
מבחינה מעשית יש לקשר בין התמכרויות לנטיות אובדניות השלכות רבות הן מההיבט האבחוני והן מההיבט הטיפולי. כך למשל ניתן לאבחן את הנטיות בקרב מכורים בשלבים מוקדמים יותר על ידי ניסיון לזהות תסמינים מסוימים שיש בהם כדי להעיד על נטיות אובדניות ובנוסף לכך, על ידי העלאת המודעות לקשר שבין התמכרויות לנטיות אובדניות, ניתן לגבש תכניות מניעה אפקטיביות יותר למכורים בגילאים צעירים תוך שימת הדגש על מניעת התאבדויות.
