ההבדל בין הרגלים לבין התנהגות ממכרת, עשוי להיות מאתגר להבחנה. שיטה אחת להבדיל בין השניים היא להעריך את השפעת ההרגלים על החיים. כשהרגלים מתבטאים בהשפעות שליליות ארוכות טווח, והחיים יוצאים מכלל איזון, מדובר בהתמכרות. בנוסף, יש להעריך יכולת הבחירה המודעת לביצוע הרגלים. מאמר זה מסביר את ההבדלים המשמעותיים אך העדינים בין הרגלים לבין התמכרות.
הרגלים
אלו הם דפוסי התנהגות שנוטים להיות חוזרים ונשנים בתדירות גבוהה והופכים להיות כמעט אוטומטיים; זוהי התנהגות המאופיינת בחזרה בפועל על התנהגות מסוימת, בדרך כלל באמצעות בחירה קלה ומודעת; ההרגלים מבטאים את עצמם באופן קבוע; והם מתבצעים באופן מדויק לטווח הארוך.
הרגלים הם רצפים אוטומטיים של פעולות המתרחשות לאחר מחשבה מודעת או חקירה פנימית המובילה לדרך פעולה מסוימת. לדוגמא, צחצוח שיניים הוא הרגל טוב המבוצע כמעט ללא חשיבה, וכסיסת ציפורניים נחשבת להרגל רע המבוצע למרות החשיבה והבנת ההשלכות השליליות. זהו תהליך של התרגלות שבו פעולה יזומה מודעת חוזרת ונשנית עד שבסופו של דבר היא הופכת להיות התנהגות רגילה שאינה דורשת מחשבה.
התמכרויות
אלו הם דפוסי התנהגות שהתפתחו כתוצאה מחשיפה פיסית לחומר או לפעולה המספקת תגמול בתוספת תמריצים המזוהים עם רמזים המזכירים גמול; פעולת ההתמכרות גוברת בתדירות גבוהה; לא קיימת בחירה קלה ומודעת בביצוע ההתמכרות; וההשלכות לטווח הארוך הן שליליות לאדם המכור או לסביבתו, ובדרך כלל ההתנהגות יוצאת מכלל איזון.
זוהי התנהגות כפייתית הפועלת בדרך כלל באופנים שאינם רצויים, אך האדם המכור חש כי אין באפשרותו לעצור את עצמו מלפעול בדרך זו. לעיתים נראה כאילו הגוף הוא בובה המנוצלת על ידי מישהו אחר.
כל פעילות, חומר, אובייקט או התנהגות שהופכים להיות המוקד העיקרי של החיים עד כדי התעלמות מפעילויות אחרות, או עד כדי פגיעה פיסית באדם עצמו או בסביבתו מבחינה פיסית, נפשית או חברתית, נחשבים להתנהגות ממכרת.
אדם יכול להתמכר לכל דבר, וחלק מהמחקרים מרמזים על כך כי קיים דמיון בין התמכרות פיסית לכימיקלים שונים, כגון אלכוהול והרואין, לבין תלות פסיכולוגיות בפעילויות כגון הימורים, מין, עבודה, קניות או הפרעות אכילה.
התנהגויות אלו עשויות לייצר אנדורפינים במוח הגורמים לאדם לחוש תחושת התרוממות רוח. חלק מהמומחים מצביעים על כך שאם אדם ממשיך לעשות בפעילות המניבה תחושה זו של רווחה נפשית ואופוריה, הוא עלול להיכנס למחזור ממכר, למרות שהאדם המכור עשוי לטעון כי מדובר בהרגל.
הרגלים והתמכרויות
ההבדל העיקרי בין הרגלים לבין התמכרויות הוא שקל להפסיק הרגל כשמודעים להשלכות השליליות שלו, אך התמכרות קשה יותר לעצור, גם כשמודעים להשלכותיה ההרסניות. הרגלים הופכים להתמכרויות כאשר נוצרת תלות כימית, למשל כמו בעישון ואלכוהוליזם.
התנהגויות מסוימות יכולות להתבטא כהרגלים או כהתמכרויות, תלוי באופי ובאישיות. שתיית אלכוהול, למשל, עשויה להיות הרגל שבו אדם שותה כוס יין אחת ביום לאחר העבודה, והרגל זה עשוי להפוך להתמכרות כאשר אדם שותה מספר בקבוקי אלכוהול ביום. ההשקפה המדעית היא כי קיים בסיס נוירוכימי להתמכרויות, במיוחד באופן שבו ההתמכרות מפריעה לפעולה התקינה של מוליכים עצביים.
זיהוי ההבדלים בין התמכרויות לבין הרגלים
התמכרויות שונות נושאות מאפיינים משותפים המבדילים אותן מהרגלים. אלו כוללים:
חשיבה אובססיבית – אדם הופך להיות אובססיבי לגבי האובייקט, הפעילות או החומר. בהרגל אין זה משנה מבחינתו אם ההתנהגות תתקיים או תבוצע, או לא.
המשך בהתנהגות הממכרת למרות ההשלכות – בהתמכרות, אדם מחפש את ההתנהגות הממכרת ועוסק בה באופן תכוף למרות ההשלכות השליליות כגון בעיות פיסיות, התדרדרות הביצועים בעבודה, בעיות עם בני משפחה וחברים, ונזקים פיסיים ואישיים, ללא יכולת שליטה עצמית לעצור את ההתנהגות הממכרת. כשמדובר בהרגל, אדם מסוגל לעצור בעצמו כשהוא מבין את ההשלכות השליליות.
תסמיני גמילה – כשאדם מפסיק פעילות ממכרת הוא חווה בדרך כלל תסמיני גמילה שעשויים לכלול עצבנות, כיהה, חוסר מנוחה או דיכאון. כשמדובר בהרגל, ניתן להפסיקו ללא תסמינים מיוחדים.
חוסר שליטה עצמית – בהתמכרות, אדם אינו שולט על משך ההתמכרות ולמעשה מאבד שליטה על התנהגותו. כך, למשל, הוא מסוגל לשתות שש בירות כשהתכוון לשתות אחת בלבד, לרכוש שמונה זוגות נעליים כשיש לו צורך בחגורה בלבד, או לאכול קופסת עוגיות שלמה במקום עוגייה אחת או שתיים, וכן הלאה. כשמדובר בהרגל, אדם מסוגל להפגין שליטה עצמית על התנהגותו.
חוסר הפנמה – אדם מכור מכחיש בדרך כלל את הבעיות הנובעות מהתנהגותו הממכרת, למרות שסביבתו מבחינה בהשפעות השליליות. הרגלים מבוצעים מתוך מודעות ואדם מסוגל לקחת אחריות על התנהגותו.
הסתרת ההתנהגות – אדם מכור מסתיר את התנהגותו כשבני משפחה או חברים מביעים את חששם. כך למשל, הוא עשוי להסתיר מזון, בקבוקי אלכוהול, או כרטיסי אשראי. היות והרגלים אינם מתבטאים בהתנהגויות מסוכנות, אדם אינו חש צורך להסתיר את התנהגותו או להתבייש בה.
דיכאון – מכורים סובלים לעיתים קרובות מדיכאון, ומסיבה זו חשוב לקבל ייעוץ מקצועי. הרגלים אינם מובילים לדיכאון.
הערכה עצמית נמוכה – אנשים הסובלים מהתנהגויות ממכרות חווים בדרך כלל הערכה עצמית נמוכה ואף חרדה כשאינם מצליחים לשלוט בהתנהגותם, שנובעת בדרך כלל מגורמים פסיכולוגיים או פיסיים כגון התעללות בילדות. כשמדובר בהרגלים, המודעות העצמית מאפשרת הערכה עצמית מציאותית.
אולי יעניין אותך גם:
