הסטרואידים הם חומרים הנוצרים בגוף האדם באופן טבעי, כשבין היתר קבוצה זו של חומרים כוללת את הכולסטרול, פרוגסטרון, אסטרוגן, טסטוסטרון, קורטיזול ועוד. במהלך שנות החמישים החלו לייצר הורמונים סינטטיים שהצליחו לחקות באופן הפעולה שלהם את הסטרואיד קורטיזול, המופרש באופן טבעי מבלוטת יותרת הכליה ומאז החלו לייצר סוגים שונים של תרופות המסוגלות לחקות באופן מדויק את הפעילות הביולוגית של יתר הסטרואידים.
בעשרות השנים האחרונות השימושים של הסטרואידים הלכו והתרחבו וכיום הם משמשים לטיפול במגוון רחב ביותר של מחלות ומצבים רפואיים, כשבין היתר משמשים הסטרואידים הסינטטיים לטיפול במחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס כיבית), אי ספיקת כליות, אי ספיקה של בלוטת יותרת הכליה, פיברומיאלגיה, אסטמה, סרטן, אנמיה המוליטית, מגוון רחב של מחלות עור, מגוון רחב של מחלות במערכת השרירים והמפרקים ועוד.
סוגים של תרופות המכילות סטרואידים
קצרה היריעה מלהכיל את כל שמות התרופות הסטרואידיות הנמצאות קיימות בשימוש ולפיכך החלטנו לפרט רק אודות כמה מהן על קצה המזלג להלן:
הידרוקורטיזון – הידרוקורטיזון היא תרופה המהווה תחליף להורמון קורטיזול, המיוצר באופן טבעי על ידי בלוטת יותרת הכליה. מכלול ההתוויות לשימוש בהידרוקורטיזון נרחב ביותר וכולל בין היתר דלקות מפרקים, דלקות בעור, דלקת האוזן החיצונית, דלקות עיניים, מניעת התקפי אסטמה ועוד.
בודזון – תרופה זו ייחודית בכך שהיא מתפרקת במעי וכמעט לא משפיעה על מערכות הגוף האחרות. לפיכך, כמות תופעות הלוואי שלה צנועה יחסית. תרופה זו מיועדת בעיקר לטיפול במחלת קרוהן הפוגעת במעי הגס העולה, במעי העיוור ובמעי הדק הטרמינלי. תרופה זו לא מתאימה לטיפול בקוליטיס כיבית שבה הדלקת מתפתחת באזורים נמוכים יותר של מערכת העיכול.
דקסמטזון – תרופה זו מיועדת בעיקר לטיפול בדלקות מפרקים, בעיות עור, אלרגיות חריפות ונפיחויות כתוצאה מבצקת. כמו כן, התרופה משמשת להפחתת בחילות בחולים אונקולוגיים ולהפחתת בצקות בעקבות גרורות במוח.
פרדניזון – תרופה זו יעילה מאוד בדיכוי מערכת החיסון ולפיכך משמשת בין היתר לדיכוי מערכת החיסון למניעת דחייה של השתל במושתלי איברים. כמו כן, התרופה נמצאת בשימוש נרחב במגוון מחלות דלקתיות שבהן הדלקת לא הופיעה על רקע של זיהום כמו למשל במחלות אוטואימוניות שבאות לידי ביטוי בדלקת.
בודיקורט (Budesonide) – תרופה הניתנת במשאף, המיועדת לטיפול באסטמה ברונכיאלית. התרופה לא מיועדת לטיפול בהתקף חריף של אסטמה, אלא משמשת לתחזוקה קבועה ולפיכך ניטלת באופן קבוע.
פלודרוקורטיזון (Fludrocortisone) – תרופה זו נמצאת בשימוש בעיקר במקרים בהם הגוף לא מייצר כמות מספקת של סטרואידים כמו למשל במחלת אדיסון, שבה בעקבות פגיעה בבלוטת יותרת הכליה, נפגעת ההפרשה של הקורטיזול והאלדוסטרון. פלודרוקורטיזון היא למעשה תרופה שנועדה להוות תחליף לאלדוסטרון.
מדוע השימוש בסטרואידים גורם להתמכרות?
כפי שציינו בתחילת המאמר, הסטרואידים הם חומרים הנוצרים באופן טבעי בגופנו. לפיכך, כאשר אנחנו מקבלים את הסטרואידים או לכל הפחות את החיקויים הסינטטיים שלהם באופן מלאכותי, הבלוטות האחראיות על הפרשת הסטרואידים מפרשות זאת כאות להפסקת הייצור וההפרשה של הסטרואידים הטבעיים. לאור זאת, תוך זמן קצר יחסית, הבלוטות מפסיקות כליל את ההפרשה ובמידה והחולה יפסיק ליטול את התרופה בבת אחת, הוא יישאר ללא סטרואידים מאותו הסוג.
מה הם תסמיני הגמילה מסטרואידים?
במידה והפסקת השימוש בתרופות לא מתבצעת באופן הנכון, עלולים להופיע מגוון רחב של תסמיני גמילה מסוגים שונים, הבאים לידי ביטוי בכל חולה באופן שונה. בין היתר מדובר על תופעות פיזיות כמו למשל כאבי שרירים, בחילות והקאות, כאבי ראש ועייפות משמעותית, אך בנוסף לכך ייתכנו גם תופעות לוואי נפשיות כמו למשל תחושת דכדוך. כמו כן, יש לציין כי גמילה מהירה מדי מסטרואידים עלולה לגרום להתלקחות של המחלה בגינה נלקחו הסטרואידים מלכתחילה.
כיצד ניתן להימנע מתסמיני הגמילה מסטרואידים?
על מנת להימנע מתסמיני הגמילה האופייניים לאלו הנגמלים במהירות רבה מדי מהסטרואידים יש בראש ובראשונה לבצע את תהליך הגמילה תחת פיקוח של רופא ותחת מעקב צמוד אחר התסמינים.
יש להימנע בכל מחיר מהפסקה פתאומית של השימוש בתרופות הסטרואידיות, גם במידה והתרופות עצמן גרמו לתופעות לוואי, שכן ברוב המקרים תסמיני הגמילה חמורים מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי עצמו.
ישנם רופאים המנחים את המטופלים שלהם ליטול את התרופות הסטרואידיות באופן מסוים שיגרום לגוף להמשיך לייצר את הסטרואידים הטבעיים במהלך הטיפול. כך לדוגמה בחלק מהמקרים הרופא מנחה את המטופל ליטול את התרופה לסירוגין (יום כן יום לא). עם זאת, לא תמיד צורת נטילה זו אכן אפשרית.
כמו כן, על מנת להפחית למינימום את הסיכוי לתופעות לוואי שמקורן בתהליך הגמילה, מומלץ מאוד לעשות את השימוש המינימאלי בתרופות השונות שיגרום להשפעה בריאותית. ככל שהמינון אליו יגיע החולה יהיה נמוך יותר, כך הסיכוי לתסמיני גמילה יהיה נמוך יותר. מעבר לכך, מומלץ מאוד להימנע משימוש ארוך טווח בסטרואידים. גם כאן ניתן לראות כי ככל שהשימוש יהיה קצר טווח יותר, כך הסיכוי לכך שיופיעו בחולה תסמיני גמילה יהיה נמוך יותר.
