בבית החולים ברזילי באשקלון פותחה שיטת טיפול חדשה על ידי אחד מרופאי בית החולים, ד"ר אנדרה וייסמן, המאפשרת למכורים לאופיואידים להיגמל מהסם באופן אפקטיבי ומהיר. לפי גישתו של ד"ר וייסמן, ההתמכרות לאופיואידים היא התמכרות פיזית גרידא ולפיכך הטיפול שהוא מציע כולל התייחסות לאספקט הפיזי בלבד.
האופיואידים הם חומרים בעלי השפעה ממכרת הפועלים על מערכת העצבים המרכזית. האופיואידים מסוגלים להיקשר לקולטנים מיוחדים הנמצאים במערכת העצבים המרכזית כמו גם באזורים אחרים בגוף והשפעתם באה לידי ביטוי בעיקר בפגיעה ביכולת הגוף להגיב לגירויים. לפיכך, האופיואידים משפיעים בעיקר על התגובה לכאבים, אך בנוסף חומרים אלו הינם בעלי השפעה פסיכו-אקטיבית.
כיצד מתבצע הטיפול?
לפני הטיפול נערכת פגישת היכרות בין המטופל לבין ד"ר וייסמן. במהלך הייעוץ המטופל יעבור הערכה רפואית ויקבל הסבר מפורט על אופי הטיפול ועל מהלך הטיפול. כמו כן, במהלך פגישת הייעוץ ייקבע מועד לאשפוז. הייעוץ הניתן למטופל מתבצע באופן דיסקרטי לחלוטין ואינו כרוך בהתחייבות כלשהי מצד המטופל.
בבוקר היום שבו אמור להתבצע הטיפול, המטופל יתאשפז ביחידת ANR בבית חולים ברזילי הממוקם באשקלון, שם יעבור סדרה של בדיקות שגרתיות וכן יינתנו לו תרופות שיכינו אותו להרדמה. הטיפול עצמו מתחיל בהזרקה של חומרי הרדמה הגורמים למטופל להירדם למשך שלוש עד ארבע שעות. במשך הזמן הזה, תוזרק למטופל זריקה של חומר שיחסום את הקולטנים לחומרים האופיואידים.
לאחר הזרקת התרופה, המטופל נכנס למצב של קריז, אך מאחר והקריז מתרחש כאשר החולה מורדם, הוא לא מרגיש את ההשפעה הקשה שלו על מערכות הגוף השונות ולא מודע אליה כלל. לאחר שהמטופל מתעורר מההרדמה הוא נשאר להשגחה בבית החולים, אך ברוב המקרים כבר למחרת היום הוא יכול להשתחרר מבית החולים. לאחר השחרור עליו ליטול תרופה הנקראת נלטרקסון מדי יום במשך שנה.
נלטרקסון על קצה המזלג
נלטרקסון הוא אנטגוניסט לקולטנים אופיואידים המשמש בעיקר לגמילה מאופיואידים ואלכוהול. על מנת שהתרופה תביא לנטרול ההשפעה של החומרים האופיואידים, יש ליטול אותה באופן יומיומי וקבוע ללא הפסקות. זוהי למעשה גם נקודת התורפה של התרופה, שכן כאשר המטופל מפסיק ליטול אותה, הוא עלול לחוש כמיהה מחודשת לסם שבהיעדר התרופה, ישפיע עליו באותו האופן כמו שהשפיע עליו לפני הגמילה.
אי לכך, ישנם אחוזי נשירה גבוהים יחסית מטיפול זה, שכן מטופלים רבים מפסיקים את נטילת התרופה על דעת עצמם. לפי המחקרים העדכניים ביותר נראה כי הטיפול בנלטרקסון מתאים בעיקר עבור נגמלים בעלי מוטיבציה גבוהה במיוחד, שמצבם החברתי יציב ושנהנים מתמיכה חברתית. גם כאן יש לציין כי התרופה מביאה לכך שההשפעה של הסמים לא תבוא לידי ביטוי במישור הפיזי ולכן טובה לגמילה הפיזית, אך אין לתרופה השפעה ברמה הפסיכיאטרית.
הביקורת נגד הגמילה בזריקה
מאז שפיתח את הטיפול החדש המאפשר לגמול מכורים לסמים ומשככי כאבים תוך עשרים וארבע שעות, ניסה ד"ר וייסמן להשיג סבסוד לטיפול מטעם המדינה ולהכניסו לסל התרופות הישראלי. עם זאת, נכון לכתיבת שורות אלה ניסיונותיו העלו חרס, ככל הנראה על רקע ההתייחסות המועטה שלו לנושא הפסיכיאטרי ולתמיכה הנפשית שלה זקוק הנגמל בתהליך הגמילה.
ד"ר ויסמן אפילו נשא דברים בוועדת הכנסת לענייני סמים ובעקבות זאת עורר לא מעט כעס בקרב אנשי הרשות למלחמה בסמים. לפי אנשי מקצוע בכירים בתחום המלחמה בסמים, התרופות שמספק ד"ר וייסמן אכן יעילות מאוד, אך ללא תמיכה ופיקוח צמוד לא ניתן באמת להבטיח כי המטופלים אכן ייקחו את התרופות לפי ההנחיות.
