גמילה מסמים הוא נושא מורכב. חשוב להבין כי טיפול, כמו למשל טיפול באלכוהוליזם, הוא חלק מתהליך הגמילה, אך אינו מקיף את כלל השלבים ולא תמיד ניתן להתחיל ישר מהטיפול.
התמכרות לסמים קשים משפיעה על המוח והגוף באופנים חמורים, ישנה נטייה לערפל על החושים וההיגיון, ובכך לא לאפשר למהלך טיפול רגיל להתנהל באופן תקין. לכן יש להתחיל משלב הגמילה הפיזית, ולאחר מכן לעבור לתהליך הגמילה הנפשית.
גמילה פיזית מסמים וחומרים אחרים
חשוב להבין שהתמכרות לסמים, בדומה להתמכרות למשככי כאבים, משפיעה באופן חמור על הגוף ומייצרים ברוב המקרים תלות פיזית בסם. התפתחות התלות בסם היא תהליך מורכב, וככל שהשפעת הסם על הגוף יותר ממושכת יותר, כך גובר הקושי בתהליך הגמילה.
למשל, בהתמכרות למשככי כאבים אופיאוטים תהליך גמילה רגיל יכול להיות מלווה בכאבים עזים, הזעות, רעידות, הקאות ובחילות קשות, וכדומה. תהליך גמילה זה עלול להיות מסוכן למטופל, ומלווה לעתים בסכנת חיים של ממש. על כן, במיוחד בסמים מסוג זה, ישנו תהליך גמילה תחת הרדמה מלאה במרכז רפואי, המלווה בצוות מקצועי המפקח על בריאות ויציבות המטופל עד להשלמת התהליך.
טיפול באלכוהוליזם שונה מתהליך גמילה
בעוד בתהליכי גמילה מאלכוהול או חומרים ממכרים אחרים יכולים להיות תסמיני גמילה דומים, כל חומר ותסמיניו, אך חומרת המצב הפיזי משתנה. בכל מקרה, לא ניתן לעתים להתחיל תהליך של טיפול לפני שעוברים את שלב הגמילה, בניגוד למשל במצב של אלכוהוליזם.
הסיבה היא שהמטופל אינו מסוגל תמיד לחשוב בהיגיון, לתקשר באופן סדיר, שלא לדבר על להתחייב לטיפול. כל עוד השפעות הסם בגוף, ובמצבי התמכרות חמורים זהו המצב הסטנדרטי כנראה, אין דרך תקינה לאפשר מסגרת טיפולית קוהרנטית.
המעבר מתהליך גמילה לטיפול
לאחר תהליך הגמילה הפיזית, ניתן לעבור ולטפל באופנים אישיים יותר הקשורים במרכיבים הנפשיים אשר הובילו להתפתחותה של ההתמכרות. במצב זה, הטיפול יכול להיות דומה מאוד לטיפול במצב של אלכוהוליזם, כאשר מדובר לרוב בטיפול נפשי פסיכולוגי או פסיכואנליטי.
הטיפול מתמקד בתהליכי הנפש, בסיבות להתמכרות, במניעים הנפשיים הקשורים לכך, וכדומה. אם מדובר בטיפול המתרחש בתוך מסגרת של מרכז רפואי או אשפוז, ייתכן ואף יהיה זה שילוב של סוגי טיפול שונים – טיפול אישי, טיפול קבוצתי, טיפול אומנותי ואף ריפוי בעיסוק.
שילוב גישות טיפול מאפשר למטופל להיפתח ולהיחשף למרכיבים שונים באישיותו ונפשם. בדרך זו, ניתן להציע מענה רחב יותר של תמיכה וטיפול בבעיה הספציפית ומרכיביה השונים.
תהליך גמילה: אשפוז ושיקום
הבדל נוסף הקשור למצבים קשים של התמכרות וגמילה, ייתכן שטיפול זה ייערך במסגרת מוסד סגור או אשפוז יום – תלוי במצב והמטופל עצמו. במצב של אלכוהוליזם אשר בו המטופל הולך לטיפול נפשי ומתפקד יחסית באופן נורמטיבי, אין בהכרח מסגרת אשפוז.
השפעות המרכז הטיפולי משמעותיות, ואומנם ישנה מסגרת המאפשרת התמקדות ספציפית בטיפול, גם אין נגישות לגורמים "מפתים" אשר עלולים להוביל את המטופל לשימוש חוזר. למשל, אין נגישות לרוב לחומרים ממכרים או סמים, מאחר וישנו פיקוח הדוק על המתרחש במרכז.
במסגרת כזו, אומנם הטיפול והגמילה אפשריים, וניתן להגיע לשיפור משמעותי, לפתיחות, לתובנות אישיות ופסיכולוגיות וכדומה, אך תמיד נשאלת השאלה באשר ליום שאחרי. זאת אומרת, מה יקרה ברגע שהמטופל יוצא מהמסגרת הטיפולית הסגורה חזרה אל החברה, אל המשפחה, אל העבודה, אל היום-יום.
על כן, הטיפול במצבים אלו אינו מתמקד רק בגמילה או ההתמכרות עצמה, אלא לעתים מצריך גם תהליך של שיקום, ליווי בתחילת הדרך החדשה, ותמיכה נפשית וסוציאלית גם לאחר האשפוז.
