גמילה מהתמכרות לסמים קשים גוררת תקופה לא קלה של תסמונת גמילה – זהו מצב בו הגוף מבטא את התלות הפיזית שלו בסם, ולכן מופיעות תופעות לוואי נוראיות שמקשות מאוד על תהליך הגמילה.
מכורים רבים מעדיפים להמשיך להשתמש בסמים מאשר לעבור את תסמונת הגמילה הקשה, ואחד האתגרים העומדים בפני רופאים ואנשי מקצוע אחרים הוא להפחית ככל שניתן את תסמונת הגמילה ובכך לאפשר להם לצלוח את השלב הראשון של תהליך הגמילה.
אחת הדרכים הקיצוניות אך היעילות בהקלה על תסמונת הגמילה הוא לעשות זאת תחת הרדמה כללית. במקרים בהם המכורים אינם מצליחים להתמודד עם תסמונת הגמילה, ניתן להרדים אותם ובכך להבטיח שלא ירגישו כלום ויוכלו לעבור את התקופה של התלות הפיזית בסם בשלום.
שיטה זו נקראת גם שיטת ANR – Accelerated Neuroregulation ופותחה על ידי ד"ר וייסמן מבית החולים ברזילי באשקלון, ובה בעצם מאיצים את הופעת תסמיני הגמילה בזמן שהמטופל בהרדמה מלאה, כך שאינו מרגיש שום דבר.
גמילה מהתמכרות בהרדמה כללית – למי מתאימה?
טיפול לגמילה מהתמכרות בהרדמה כללית מתאים למטופלים המכורים לאופיאטים (בעיקר הרואין, מורפין ותרופות נרקוטיות כמו פרקוסט). מבין ההתמכרויות, ההתמכרות לאופיאטים היא הקשה ביותר, וכוללת תסמונת גמילה משמעותית. פוטנציאל ההתמכרות של האופיאטים, והמנגנון הביוכימי שלהם גורם לתלות פיזית גדולה מאוד ולקושי רב בנסיונות הגמילה. ולכן, טיפול בהרדמה כללית מתאים למכורים כבדים, ולכאלה שלא מצליחים להתגבר על תסמונת הגמילה בעצמם.
מהלך הטיפול ב – ANR
הטיפול של גמילה מהתמכרות בהרדמה כללית כולל מספר שלבים, אשר מתבצעים כמובן באשפוז מלא. יש לציין שקיימות מגבלות שונות להרדמה כללית, בעיקר כאשר מדובר במכורים לסמים ואנשים אשר מגיעים בדרך כלל עם מחלות רקע נוספות, ולכן הפרוצדורה יכולה להיות קשה ומסוכנת.
השלבים שלפני הטיפול
לפני תחילת הטיפול וביצוע ההרדמה הכללית מבצעים מספר שלבים על מנת להעריך את בריאותו של החולה ולהבטיח שתהליך ההרדמה יעבור בשלום. התהליך מתחיל יום לפני ביצוע הדה-טוקסיפיקציה בהרדמה, וכולל מעבר מפורט על ההיסטוריה הרפואית, בדיקה פיזיקלית, בדיקות דם, צילום חזה, בדיקת אק"ג ולעתים אף מבחן מאמץ.
כל הבדיקות והמבחנים האלה חשובים על מנת להעריך האם מדובר במועמד מתאים להרדמה ארוכה וממושכת, ומטרת הבדיקות היא לוודא שהמטופל לא ייפגע ממהלך ההרדמה. מלבד זאת, מבוצעת הערכה של רמת הסם בדם והתגובה הנוירולוגית-הורמונלית על מנת לקבוע את חוסר האיזון בגופו של המטופל.
הטיפול עצמו
לאחר השלמת השלבים המוקדמים, המטופלים מועברים ליחידה לטיפול נמרץ, ועוברים הרדמה ודה-טוקסיפיקציה מהירה על ידי רופא מרדים. בשלב זה משתמשים בתרופות מיוחדות על מנת לחסום את הקולטנים לאופיאטים ובכך לרכז את השפעתם, ולגרום להאצת והחמרת תסמונת הגמילה.
מכיוון שהמטופלים נמצאים תחת הרדמה כללית, אינם מרגישים את הסימנים השונים ויכולים לשרוד את תסמונת הגמילה הקשה. לאחר מכן, מועברים המטופלים להמשך שיקום ותכנית גמילה מסודרת שתאפשר להם לפתח את הכלים המתאימים לאורח חיים נקי מסמים. משך ההרדמה הוא בדרך כלל כ- 36 שעות, ובמהלכה גופו של המטופל מנוקה מכל שאריות הסם שיכולות לגרום לו לתסמונת גמילה ולקשיים בשלבים הראשונים של הגמילה מסמים.
לאחר הטיפול
בתקופה שלאחר הטיפול בהרדמה כללית, נדרשים המטופלים ליטול באופן יום יומי תרופה הנקראת נלטרקסון, אשר פועלת כנגד האופיאטים ומונעת מהגוף את הצורך בסמים. נטילת התרופה הופך כל שימוש באופיאטים לחסר משמעות ולא מורגש כל אפקט על המכורים. וכך, יכולים המכורים לחזור לאורח חיים תקין בקלות רבה יותר, ותהליך הגמילה הופך לקל ופשוט יותר.
