ניתן היה לחשוב, שאוכל הוא סתם עוד דבר שצריך בשביל לשרוד. בלי לאכול נמות. מדהים כיצד האוכל תפס מקום כל כך חשוב ומשמעותי כמעט בכל תרבות אנושית. אנחנו עסוקים שעות רבות בקניית מזון, הכנתו ואכילתו. אוכל הוא חלק משמעותי כמעט בכל טקס תרבותי, דתי או חברתי.
יחד עם האוכל, עיסוק נוסף שמאפיין בעיקר את חברות השפע הוא הגוף- איך אנחנו נראים? יפה או מכוער? שמן או רזה? וכאשר שני עיסוקים אלה נפגשים, מתחילים להתבטא נושאים כמו דפוסי אכילה, דיאטה, ומקרים הקשים- גם הפרעות האכילה.
מהי הפרעת אכילה?
הפרעת אכילה היא מצב בו דפוסי האכילה של החולה אינם תקינים, וגורמים לפגיעה פיזיולוגית המתבטאת במשקל נמוך, עודף משקל, או חוסר איזון בחומרים הדרושים לקיומו ולבריאותו של הגוף.
הפרעת אכילה יכולה להופיע בכל גיל, והיא נפוצה בעיקר בקרב בנות בגיל ההתבגרות או בבגרות צעירה. יחד עם זאת, גם בנים סובלים מהפרעות אכילה (יש לציין, שקיימות גם הפרעות אכילה אצל תינוקות וילדים צעירים, אך הפרעות אלה אינן קשורות לדימוי גוף, ולכן לא נעסוק בהן כעת).
הפרעות האכילה הנפוצות
קיימות חמש הפרעות אכילה נפוצות, כשלכל אחת מאפיינים משלה:
א. אנורקסיה נרבוזה
אנורקסיה היא מצב בו החולה מרעיבה את עצמה על מנת להפחית במשקלה. המחלה תאובחן כאשר החולה נמצאת בתת משקל (בהשוואה למשקל התקין לגילה ולגובהה), וכאשר מדובר בבנות- כאשר יש הפסקה במחזור החודשי. אנורקטיות סובלות מעיוות בדימוי הגוף שלהן, ולמרות שרזונן בולט ונורא, הן מרגישות שמנות וחותרות להפחתה נוספת במשקלן.
יש לציין, שמלבד עיוות זה, אין פגיעה בבוחן המציאות או הפרעות חשיבה שאינן קשורות למשקל ולמזון. האנורקטיות עוסקות רוב הזמן בספירת קלוריות, בפעילות גופנית ובהימנעות מכל דבר שעשוי לגרום להן להשמנה. שיטות נוספות לאבד משקל הן שימוש במשלשלים, משתנים או הקאות. אנורקטיות עשויות להרעיב את עצמן עד מוות.
ב. בולמיה נרבוזה
בולמיה מאופיינת באכילה תקינה בדרך כלל, אשר מופרעת על ידי בולמוסים של אכילה בלתי נשלטת. החולה עשויה להתנפל על המקרר והארונות ולאכול מכל הבא ליד עד שמישהו יעצור אותה, או שהאוכל יגמר. בבולמוס שכזה עשויה החולה לצרוך אלפי קלוריות. לאחר הבולמוס, עולה תחושה של גועל, דחייה וצער על כל הקלוריות שנכנסו, והחולה מחפשת דרך לטהר את גופה ממה שקרה.
בדרך כלל הטיהור יעשה על ידי הקאה. משקלן של הבולמיות נשאר בדרך כלל ללא שינוי גדול, ולעיתים הן אפילו עולות קלות במשקל. לכן קשה יותר לזהות את ההפרעה, במיוחד כאשר הזלילות נעשות במסתרין. יחד עם זאת, גם בולימיה היא מחלה מסוכנת, בעיקר משום שההקאות גורמות לפגיעה במערכת העיכול, בוושט, ובאיזון המלחים של הגוף.
ג. השמנת יתר
אכילה כפייתית ללא הקאות עלולה להביא אנשים למצב של השמנת יתר, עד כדי סיכון מערכות גופם שאינן מסוגלות לשאת את המשקל והשומן. בדרך כלל השמנת יתר מטופלת אצל ילדים ובני נוער, כאשר יש פגיעה בתפקודים חברתיים, מצוקה אישית, או נטייה מוגברת למחלות פיזיולוגיות.
ד. הפרעת אכילה סלקטיבית
הפרעת אכילה סלקטיבית מתבטאת מהימנעות ממזונות ומותגי מזון מסוימים והעדפה של אחרים, כך שיש קיבעון משמעותי בהרגלי התזונה של הסובלים מההפרעה.
ה. אורתורקסיה נרבוזה
אורתורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה חדשה שמתבטאת באובססיביות למוצרי מזון ולתזונה בריאותית. האנשים הלוקים בהפרעה זו עוסקים בטקסיות כלפי הרגלי האכילה הבריאה, כאשר טקסיות זו מעניקה להם הרגשת עליונות ביחס למשמעת אכילה.
הפרעות אכילה נוספת היא תסמונת פיקה שהסובלים ממנה אוכלים חומרים שאינם מיועדים למאכל כמו גירים, פחם, חול, נייר, שיער ועוד.
טיפול בהפרעות אכילה
החלק החשוב ביותר בטיפול בהפרעות האכילה הוא הזיהוי המוקדם של הבעיה, עם ניסיון לעצור אותה בשלב מוקדם. כאשר מתחיל עיסוק יתר באכילה, מומלץ להורים להיות עם האצבע על הדופק, ולעצור התדרדרות. כאשר מתגלית הפרעת אכילה פעילה, יש בדרך כלל צורך בפנייה לגורמים מקצועיים המומחים בטיפול בבעיות אלה.
הטיפול בדרך כלל כולל ליווי דיאטטי, בניית תפריט, השגחה התנהגותית על דפוסי אכילה, וטיפול פסיכותרפויתי ומשפחתי שמטרתו לבחון את מקור ההפרעה ולמצוא לה פתרון שאינו מסכן חיים. במקרים רבים, הטיפול נעשה במסגרת מרפאות ייעודיות, וכאשר יש סכנת חיים- באשפוז.
