בולימיה שייכת לקבוצת הפרעות האכילה הנפוצות ביותר שכוללת גם את האנורקסיה. זוהי הפרעת אכילה שמתבטאת בהתקפי זלילה חריגים ולאחר מכן החולה נוקט בפעולות שונות כדי להתרוקן, כשהפעולה העיקרית היא הקאה מכוונת אחרי האכילה.
גם בולמיה, כמו אנורקסיה, נחשבת להפרעה נפשית, אך שכיחותה גבוהה מהאנורקסיה. צורות קלות של בולימיה מופיעות בקרב כחמישית מהנערות הצעירות. חולי בולימיה סובלים רבות מבחינה נפשית והם בעלי ביטחון עצמי נמוך והערכה עצמית ירודה.
אמנם בולימיה אינה מהווה סכנה פיזית וקיומית כשם שמהווה אנורקסיה, מכיוון שמשקל הגוף לא יורד באופן דרסטי בתוך תקופה קצרה, אך עדיין יש לה השלכות בריאותיות שליליות כגון סכנה לקרעים בוושט, איזון האשלגן (מינרל חיוני לתפקוד תאים חיים ולהישרדותם) בגוף מתערער, נזק רב לשיניים בעקבות המגע הרב עם חומצות הקיבה (הקאות) ועוד.
בולימיה – מאפייני ההפרעה
בולימיה זוהי הפרעת אכילה קשה שבה החולים צורכים לגופם כמויות גדולות של מזון בפרק זמן קצר, ולאחר מכן הם "מטהרים" את גופם באמצעות הקאות, חוקנים, נטילת כדורים משתנים/משלשלים, פעילות ספורטיבית רבה ומואצת או צום מתמשך. התקפי האכילה הם המניע העיקרי לפעולות של "היטהרות הגוף". החולים עסוקים בעיקר במחשבות אובססיביות במראה החיצוני שלהם ומשווים את עצמם מבחינה פיזית לאחרים.
אכילה כפייתית הזו בפרקי זמן קצרים נקראת "בולמוס אכילה" וזהו התקף שלא ניתן לשלוט עליו, והוא מגיע לסופו רק כשהחולים סובלים מנפיחות קשה ומכאבים חמורים בבטנם. התקפי האכילה מעוותים את תחושות הרעב והשובע ולא קשורים לצורך פיזיולוגי אמיתי באוכל. בתום התקף הבולמוס החולים חווים אשמה אדירה וחרטה רבה, וזאת בנוסף על הכאבים הגופניים שנגרמו מהבולמוס.
אבחון בולימיה
- אירועים חוזרים של התקפי אכילה, מעיין התמכרות לאוכל שמתבטאת בדרכים הבאות: אכילה מוגזמת של מזון בכמויות גדולות בזמן קצר ותחושה של חוסר שליטה על האכילה בזמן בולמוס האכילה.
- התנהגויות של "היטהרות" הגוף, המפצים על האכילה המוגזמת כדי לווסת את המשקל (ההתנהגויות מפורטות בראשית המאמר).
- בולמוס האכילה והתקפי ה"היטהרות" חלים לפחות פעמיים בשבוע על פני רצף של שלושה חודשים.
- ההערכה העצמית של חולי בולמיה תלויה בצורה מוגזמת במשקל גופם ובצורתו הפיזית.
- כל הסימפטומים הם לא חלק מאירועים הקשורים באנורקסיה.
תסמינים
- הרגלי אכילה – זלילות או אכילה מרובה בזמן קצר, חוסר נוחות והימנעות באכילה מול אחרים, אכילה בסתר, שתייה מוגזמת בזמן האכילה, ביקורים קבועים בשירותים אחרי ארוחות.
- תסמינים גופניים – שיניים רקובות, אי יציבות במשקל, כלי דם מפוצצים ונפיחות בפנים, חולשה כללית, עור חולה, ציפורניים שבירות, כאבים בגרון ואדמומיות, ופעימות לב לא סדירות.
- תסמינים נפשיים – דיכאון, שינויי מצב רוח, עייפות תמידית, הערכה עצמית ירודה וביקורת עצמית נוקשה במיוחד.
סוגי בולמיה
בולמיה המלווה בהתנהגויות של היטהרות – התקפי אכילת מזון בכמויות גדולות שמלווים בהקאות מכוונות, שימוש בחוקנים, שימוש בחומרים משלשלים ושימוש באמצעים רפואיים נוספים במטרה למנוע עלייה במשקל.
- בולימיה בלי התנהגות של היטהרות – התקפי אכילה שבעקבותיהם באים צומות ממושכים ופעילויות ספורטיביות מוגזמות או שניהם יחד. ההתנהגויות לא מלוות בהקאות יזומות או באמצעים רפואיים.
טיפול
- טיפול רפואי – בדיקת מצבו הבריאותי של החולה, בדיקת חומרת הנזקים שנגרמו ובחינת הצורך באשפוז.
- טיפול תזונתי – דיאטה מסודרת ומתאימה עבור כל חולה.
- טיפול פסיכולוגי – מהם המניעים הנפשיים שגרמו למחלה.
- טיפול נוירו-פסיכולוגי – מהם הרכיבים הביולוגיים של הסימנים הפסיכולוגיים שבאים יחד עם המחלה (חשיבה כפייתית, עיוות התפיסה).
- טיפול תרופתי – כדורים נוגדי דיכאון.
- טיפול התנהגותי קוגניטיבי – שינוי התפיסה השלילית של החולה את גופו ודיכוי הרצון בפעולות "היטהרות".
