אופיום (Opium) הוא סם ממכר מקבוצת האופיאטים, חומרים המשפיעים על קולטן אופיואיד במערכת העצבים ובגוף. החומר מופק מצמח פרג האופיום, ונחשב לממכר ביותר. נגזרות של האופיום משמשות לטיפולים רפואיים בתור משכך כאבים יעיל וחזק, אשר טוב לשימוש לאחר ניתוחים או בעיות כאב שונות.
הסיכוי להתמכרות כתוצאה משימוש בחומרים אופיאטים לצרכים רפואיים נמוכה ביותר, אך קיימת. מחקרים מראים ש-99% מהמשתמשים בחומרים אופיאטים לצרכים רפואיים אינם מתמכרים להם.
לעומת זאת, התמכרות לאופיום או לחומרים אופיאטים, ללא שום קשר לשימוש רפואי, הינה נפוצה, והשפעות חומרים אלו על הגוף יכולות להיות חמורות ביותר. הגמילה מאופיום היא תהליך מורכב עם השפעות פיזיות ונפשיות.
התמכרות לאופיום
בתור תרופה המיועדת לשיכוך כאבים, ההתמכרות אינה לאופיום אלא לחומרים אופיאטים אחרים כגון מורפיום, אוקסיקונטין, פרקוסט וכדומה. האופיום הוא מרכיב חוקי לשימוש רפואי, וניתן למצוא אותו בתרופות ממשפחת הקודאין, והנרקוטין. תרופות אלו, וכן השימוש באופיום במינון גבוה, מוביל לתופעות לוואי חמורות ביותר, ויכול אף להסתיים במוות.
האופיום מעמעם את תחושות הגוף, ובעיקר כאב. הוא משפיע על מערכת העצבים המרכזית, מוביל להפחתת תפקוד הגוף במובנים רבים, וכתוצאה מכך משכך ומרגיע. חוויית ההתמכרות לאופיום כוללת בריחה מכאב נפשי או פיזי, ושאיפה להרגיש עמימות. צריכת אופיום משכיחה את הכאב ומרגילה במהירות את הגוף לצרוך אופיום כפתרון.
השפעות ההתמכרות לאופיום – האופיום מונע מהגוף לייצר נוגדני כאב באופן טבעי, כך שכשהכאב שב, הגוף אינו יודע להתמודד היטב עם התחושה. כך המשתמש נוטל מנה נוספת, ומתפתחת במהירות רבה התמכרות. זאת לעומת תהליך רפואי מבוקר, אשר בו המינון מוסדר תחת ביקורת רפואית, ונקבע לצרכים ממוקדים בטווח הקצר בלבד.
תהליך גמילה מאופיום – כל ההתחלות קשות, אך הן זמניות
תחילה קיים המרכיב הפיזי של הגמילה, הכולל תופעות הפוכות מהשפעת הסם – עוררות לצד כאב חזק, הפרעות שינה, רעד, בחילות, הקאות, תזזיתיות, ודיכאון. השפעות הגמילה מחזקות את תחושות הכאב אותן החליש או העלים האופיום, והגוף צריך ללמוד עתה להתמודד עם "חוסר פתרון" לכאב.
בשל תופעות הלוואי החמורות של הגמילה מהסם, לא נהוג להפסיק לצרוך אותו בבת אחת אלא בהדרגתיות, זאת על מנת להימנע מסיכון לבעיות חמורות או אף מוות במצבי קיצון. כחלק מתהליך הגמילה, הגוף מתרגל לחוסר נוכחות הסם, ומפתח עמידות למצב עד להתאזנות מסוימת.
פיקוח מומחה גמילה
במצבים של גמילה פיזית, לרוב זהו תהליך מאוד קשה המצריך ליווי מקצועי, פיקוח רפואי, וסיוע של מומחה לגמילה אשר יפקח על מצבו של המטופל. עם זאת, ההתמכרות הפיזית לאופיום אינה הצד הבעייתי ביותר של הגמילה, אלא דווקא ההתמכרות הנפשית.
בשל התפתחות התלות באופיום כסוג של פתרון לכאב, והשפעתו המעמעמת של הסם, המטופל מרגיש כי לא יוכל להתמודד ללא התרופה גם אם אין זה המקרה מבחינה פיזית. בין אם מדובר בכאב נפשי או פיזי כמצע להתמכרות, המטופל מרגיש צורך עז לקחת מנה נוספת על מנת שיוכל להתמודד עם הכאב.
גמילה נפשית מאופיום – תהליך זה מחייב התייחסות למקור הנפשי שבגינו בוצעה הבחירה להשתמש בסם כפתרון, לכן יש להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכואנליטיקאי, המלווה את המטופל ומסייע לו להתמודד מבחינה נפשית באופן מעמיק לאורך תהליך הגמילה ולאחריו.
