כסיסת ציפורניים הוא הרגל נפוץ שמאופיין בנשיכת ולעיסת הציפורניים. רוב הכוססים הינם בגילאי ההתבגרות, אולם התופעה נפוצה מאוד גם בקרב ילדים קטנים ואנשים בוגרים.
ההרגל מתחיל על פי רוב בגילאי הילדות המוקדמים ונמשך שנים רבות. השכיחות גבוהה יותר בקרב בנים, אולי בשל המודעות האסטטית הגבוהה יותר אצל בנות וחשיבות היופי עבורן. הנטייה לכסוס ציפורניים גוברת במצבים של לחץ, מתח, עצבנות ושעמום.
גורמים
למרות שמקובל לחשוב שהגורם לכסיסת ציפורניים הינו לחץ ומתח נפשי, מדובר בגורם משני בלבד המגביר את הצורך בכסיסה, אך כנראה אינו גורם לו. מרבית הכוססים מתחילים את מנהגם מגיל צעיר מאוד ועושים זאת במשך שנים באופן אוטומטי, לא רק במצבי מתח ועצבנות.
כסיסת הציפורניים מונעת מדחף פנימי אוטומטי. הגורמים העיקריים לכסיסה הינם נטייה גנטית, חיקוי של אדם אחר בילדות ושלב מעבר ממציצת אצבע.
נזקים
הנזק העיקרי הנגרם מכסיסת ציפורניים הינו אסטטי. ציפורניהם של הכוססים הכרוניים הינן קצרות, שבורות, מחוספסות, לא אחידות, העור מסביבן קשה ואכול והן נראות מוזנחות. המראה האסטטי גורם לרתיעה חברתית ותפיסת האדם הכוסס כמוזנח, עצבני ולחוץ. חלק ניכר מהכוססים מתביישים במראה אצבעותיהם ונוטים להסתירן. בנוסף לכך נגרם נזק בריאותי לציפורניים והן הופכות לשבורות ומחוספסות, וכמו כן עולה הסיכון להתפתחות דלקות ופטרת בציפורניים.
שיטות גמילה
ישנן מגוון שיטות גמילה מכסיסת ציפורניים, חלקן יעילות יותר וחלקן פחות. רבים סוברים שמדובר בכוח רצון למרות שאחרים מעידים שעל אף שהצליחו להימנע במשך תקופה מסוימת מכסיסת הציפורניים בעזרת כוח הרצון לאחר זמן מה חזרו להרגלם. להלן השיטות הנפוצות:
- העסקת הידיים והפה בדברים אחרים – הנטייה לכסוס גוברת כאשר הידיים פנויות, ובפרט בעת פעילות פאסיבית כגון צפייה בטלוויזיה. לפיכך מומלץ להעסיק את הידיים בפעילויות אחרות כגון ציור, התעסקות בחפץ כלשהו, סריגה, לעיסת מסטיק וכדומה.
- שימוש בחומרים מרים למריחה על הציפורניים – המטרה היא שהפה ידחה את האצבעות בשל הטעם המר, אך רוב הכוססים לא מצליחים להימנע מההרגל בשיטה זו ומתרגלים לטעם המר.
- טיפוח הציפורניים – נשים רבות מעידות שהצליחו להיגמל בעזרת טיפוח מתמיד של הציפורניים. למשל מריחת לק באופן קבוע, מניקור, הדבקה מלאכותית או בניית ציפורניים עשויים לסייע להימנע מהכסיסה בשל הרצון לשמור על המראה המטופח. שיטה זו יעילה בדרך כלל בשילוב של כוח רצון לשמור על הציפורניים, מה גם שעלות הבנייה והמניקור מגבירות את המוטיבציה. בכל אופן השיטה רלוונטית לנשים בלבד, בעוד שרוב הכוססים הינם ממין זכר.
- כסיסה חלקית – חלק מהמכורים מנסים לכסוס ציפורן אחת בלבד או חלק מהציפורניים בכדי שלפחות שאר הציפורניים תישארנה מטופחות.
- שיטה רלוונטית לחורף – לבישת כפפות.
- טיפול נפשי – בהסתמך על ההנחה שהגורם לכסיסת הציפורניים הינו נפשי, ישנה שיטת גמילה באמצעות טיפול פסיכולוגי או תרפיות אחרות בכדי לטפל במקור הבעיה הנפשי כגון הפחתת מתחים ולחצים, הגברת הרוגע והשלווה וכדומה. שיטה זו אינה יעילה בדרך כלל, בפרט בשל העובדה שהכוססים עושים זאת מתוך הרגל ולא רק במצבי לחץ ועצבנות.
- התקן מיוחד – ישנה שיטה חדשה יחסית שפותחה ב- 2006 בארצות הברית ומיושמת גם בישראל. בשיטה זו מרכיבים על הלסתות התקן מיוחד ושקוף ההופך את השיניים לקהות וכך לא ניתן לכסוס איתן את הציפורניים. ההתקן מושם באופן זמני לפרק זמן של כחודשיים, כאשר בתקופה זו הציפורניים והעור שמסביבן משתקמים מחד והדחף לכסוס מדוכא מאידך עד להיעלמותו המוחלטת. השיטה זוכה לאחוזי הצלחה גבוהים אך עלותה גבוהה.
