כאשר מדענים תרים אחר מרכיבים גנטיים בהתמכרות, מה שהם באמת מחפשים הם ההבדלים הביולוגיים אשר עלולים לגרום לאדם אחד להיות פגיע יותר או פחות להתמכרות מאשר אדם אחר. לדוגמה, אדם אחד עשוי לחוש עצמו חולה מסמים אשר גורמים לאחרים לתחושה טובה.
אם ההתמכרות היא אכן גנטית, אנשים מסוימים יתקשו להפסיק אותה ברגע שיתחילו, או שהם עלולים לחוות תסמיני גמילה קשים יותר אם הם מנסים, למשל, להפסיק לעשן. אך המבנה הגנטי של אדם תמיד יהיה קשור באופן בלתי נמנע להתמכרותו. יש לזכור כי הסביבה מהווה חלק עיקרי מהסיכון להתמכרות.
הגורמים להתמכרות
החוקרים בונים שושלות יוחסין של משפחות גדולות הסובלות מהתמכרות, כצעד ראשון להבנת המחלה. שושלת יוחסין עשויה לחשוף או להסתיר תכונה בעלת מרכיב גנטי. כלומר, לקבוע אם ההתמכרות עברה בתורשה מההורה לילד באמצעות הגנים.
היות וההתמכרות נגרמת בשל מספר רב של גנים, כמו גם גורמי סיכון סביבתיים, בידוד הממצאים הגנטיים כגורמים להתמכרות, עלול להיות תהליך מסובך. לא כל מכור נושא את אותו הגן, ולא כל אדם הנושא גנים של התמכרות, יציג את תסמיני המחלה.
הקשר בין התמכרות לגנטיקה
חוקרים מצאו כי קיים קשר של חמישים אחוזים לנטייה גנטית להתמכרות, וחמישים אחוזים של התמכרות כתוצאה מחוסר יכולתו של אדם להתמודד עם מצבים בחייו. ממצאים אלו אושרו באמצעות מחקרים רבים.
מחקר אחד בדק 861 זוגות תאומים זהים, ו-653 זוגות תאומים שאינם זהים. בעוד שתאום זהה אחד היה מכור לאלכוהול, התאום הזהה השני לא בהכרח פיתח את ההתמכרות. בהתבסס על ההבדלים בין התאומים הזהים ושאינם זהים, המחקר הצביע על 50-60% התמכרות עקב גורמים גנטיים. מספרים אלו אושרו גם באמצעות מחקרים אחרים.
מחקר אחר התבונן בקבוצה של 231 אנשים שאובחנו עם התמכרות לסמים או אלכוהול, והשווה אותם לקבוצה של 61 אנשים אשר לא סבלו מההתמכרות. בשלב הבא בחן המחקר את הקרובים מהדרגה הראשונה (הורים, אחים ואחיות או ילדים) של שתי הקבוצות. הוא גילה כי הילד להורה אשר פיתח התמכרות לסמים או אלכוהול, היה בעל סיכויים גדולים פי שמונה לפתח התמכרות דומה.
בעוד שכל אדם הוא בעל פוטנציאל להתמכרות, קיימים אנשים שנוטים יותר להתמכרות מאשר אחרים. אנשים מסוימים שותים אלכוהול באופן כבד מגיל צעיר, בעוד אחרים מתחילים בשתיית אלכוהול באופן מתון, ובהמשך הופכים לאלכוהוליסטים. כיצד זה קורה?
אם אדם מתחיל עם נטייה גנטית נמוכה להתמכרות, בסופו של דבר הוא עדיין עשוי לפתח התמכרות ממשית. אך אם אדם משתמש שוב ושוב בסמים או באלכוהול בשל חוסר יכולת להתמודד עם החיים, הוא מתכנת בכך את מוחו ומכין אותו להתמכרות. מוחו מקשר, למשל, בין אלכוהול לבין "חיזוק" רגשי, ולכן הוא ירדוף את השפעת האלכוהול יותר ויותר. בכך הוא מגדיל את הסיכויים להפוך בסופו של דבר לאלכוהוליסט.
אך הגנים של אדם אינם בהכרח קובעים את גורלו. אנשים רבים צומחים מתוך משפחות של מכורים, אך הם מצליחים להתגבר על ההיסטוריה המשפחתית שלהם ולחיות חיים מאושרים. כל אדם צריך לנצל את חמישים אחוזי הסיכויים שלו על מנת לשנות את חייו לטובה.
סיכוני ההתמכרות ודרכי ביטוי
רוב האנשים אינם מכירים את ההיסטוריה המשפחתית שלהם מבחינת התמכרויות. התמכרות אינה מסוג הדברים שבני המשפחה נוהגים לדבר עליו. אדם עשוי להיות אלכוהוליסט מכור, ובני משפחתו יבטלו את התופעה ויגידו ש"כן, הוא שותה קצת יותר מידי".
אלא שעתה, משהנתונים ידועים, ניתן לעשות משהו בקשר להתמכרות. היסטוריה משפחתית היא נושא ראוי לשיחה. כאשר אדם מכור מוצא עצמו בתהליך גמילה, הוא בדרך כלל שומע לראשונה את הסודות המשפחתיים.
לפני שכישורי ההתמודדות עם התמכרות יעברו בתורשה אל הילדים, מומלץ למנוע אותם מראש. הילדים עשויים להיות בעלי סיכוי גבוה לפתח התמכרות אשר עוברת אליהם בתורשה מהוריהם, אך הגנים אינם חייבים להיות גורלם. ניתן לסייע לילדים לחיות חיים מאושרים באמצעות הקניית כישורי התמודדות בריאים, לשתפם בבעיה על מנת להזהירם מפני פיתוח ההתמכרות בעצמם.
