גורמים סביבתיים רבים הוכרו במחקרים מדעיים כמעלים סיכון להתפתחות של אסטמה, וכבעלי השפעה על תדירות ועוצמת ההתקפים בקרב חולים.
בין הגורמים הסביבתיים, הניתנים לשליטה, נמנה העישון. סיגריות מכילות מגוון רחב של חומרים מסוכנים לבריאות, ובניהם חומרים שעלולים לגרות את דרכי האוויר, ולהחמיר את התגובה הדלקתית האסטמטית.
לכן, סביר מאוד שעישון וחשיפה לעישון יחמירו סימפטומים של אסטמה, ואולי גם יגבירו את הסיכון לחלות במחלה. עישון משפיע על חולי אסטמה בשלוש צורות שונות: עישון אקטיבי של חולים, חשיפה פסיבית לצורי העישון אצל חולים הנמצאים בקרבתם של מעשנים, והשפעת העישון של אם הרה על העובר. חשיפה לעשן עלולה לגרום להתקף אסתמה
עישון אקטיבי
מספר מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הצליחו להראות קשר במבוגרים בין עישון אקטיבי ובין סיכון מוגבר לאסטמה. מחקר רחב היקף שבוצע בקרב כ–5,800 בוגרים הצביע על קשר בין עישון והתפתחות אסטמה וצפצופים במבוגרים צעירים. במחקר זה , שהתבצע בבריטניה, נערך מעקב אחר אוכלוסיית המחקר בגילאים 7, 11, 16, 23 ו -33.
בקרב הנבדקים אותרו סימפטומים של אסטמה, ונבדקה השכיחות של עישון אקטיבי. למעשנים היה סיכון גבוה ביותר, פי ארבע, לחוות התקפים של מחלת צפצופים (המרמזת על היצרות דלקתית של דרכי האוויר) והתקפים אסטמטיים. סיכון מוגבר זה נצפה גם לאחר התאמה לפקטורים נוספים שיכלו להשפיע על הסיכון: גיל, מיל, נוכחות של אלרגיה, קדחת השחת ואקזמה, ועוד.
בנוסף, נמצא שחזרה של אסטמה אצל ילדים שפיתחו סימפטומים בגיל צעיר הייתה נפוצה יותר בקרב מעשנים – ידוע שחזרה כזו לא מופיעה בכל הילדים בגיל הבוגר, ונראה שעישון מהווה גורם משפיע חשוב בהקשר זה. מחקר נוסף שנערך בקרב מתבגרים מעשנים מצא שמתבגרים שעישנו מעל 15 קופסאות מדי שנה היו בסיכון מוגבר פי 4 לחלות באסטמה, בהשוואה לקבוצת ביקרות של בני נוער שאינם מעשנים.
עישון פסיבי
מלבד עישון אקטיבי, גם עישון פסיבי חושף לנזקים של עשן הסיגריות, ולחומרים הרעילים שנמצאים בו. מספר מחקרים בדקו את ההשפעה של עישון של אחד ההורים (האנשים הקרובים ביותר לילד) על הסיכון לאסטמה.
בדרך כלל נמצא שהסיכון גדול יותר כאשר האם מעשנת, אך סיכון ממשי קיים גם בעישון של האב. מניחים שממצא זה קשור לקרבה הרבה יותר (ברוב המקרים) של האם לילד הצעיר. מחקר אחד מצא שהסיכון לחלות באסטמה לילד עם אם מעשנת גבוה פי 2.1 מהסיכון לילד עם אם שאינה מעשנת. בקרב מבוגרים, יש מיעוט יחסי של מידע הנוגע לאסטמה ועישון פסיבי.
מחקר אחד שבוצע מצא שהסיכון לאבחנה של אסטמה על ידי הרופא גבוה פי 1.39 במבוגרים החשופים לעישון פסיבי. עישון פסיבי הגדיל גם את הסיכון לאפיזודות של צפצופים, ברונכיטיס וקוצר נשימה. אין צורך להכביר מילים על הקשר המוכח בין עישון (אקטיבי ופסיבי) ומחלות ריאה ממאירות.
חשיפה לעישון אימהי במהלך ההיריון
חוקרים אחדים סבורים שחשיפה של העובר לעישון אימהי משפיע על תפקודי הריאות של היילוד, ומפחית את יכולתיה הראשונית של מערכת הנשימה שלו.
התפקוד הריאתי של עוברים לאמהות מעשנות ירוד בהשוואה לעוברים לאמהות שלא עשינו מעולם. כמובן שהעובר לא נושם או שואף חומרים רעילים הנמצאים בעשן הסיגריות (העובר לא נושם, אלא מקבל את כל התזונה שלו דרך השלייה ומערכת הדם האמהית). אבל, חומרים מזיקים נמצאים בעשן הסיגריות מגיעים לכל רקמות האם, ומוצאים את דרכם גם לעובר. התפקוד הריאתי הירוד קשור לאירועים של צפצופים בגילאי הינקות (שיכולים להתפתח לאסטמה בגיל מאוחר יותר).
מחקר שכלל מעל 20,000 ילדים בחן את ההשפעה של עישון אימהי במהלך ההריון ולאחר ההיריון על אסטמה בקרב ילדים. חשיפה לעישון אך ורק במהלך ההיריון נקשר לסיכון מוגבר ב–40% לאסטמה בגילאי הגן וסיכון מוגבר אף יותר (סביב 65%) בגילאי בית הספר המוקדמים. במחקר זה נמצאה השפעה רבה יותר של העישון במהלך ההיריון בהשוואה לעישון של האם בשנה הראשונה לחיים הילד, ללא חשיפה בזמן ההיריון.